ילד בן 3 מרביץ לאמא

שלום טלי, מדברייך אני מבינה שהתפרצויות הזעם של ילדך, במקרים שתארת, אינם דבר חדש, אלא מה שחדש הוא שהוא החל להכות אותך. זה נשמע שקשה לבנך להתארגן במעברים בתוך הספירה הביתית/משפחתית (מעבר ממשחק לסיום משחק, מישיבה באוטו ליציאה החוצה, מהמצב הרגיל למצב של אמבטיה)ושהדבר מעורר אצלו מצוקה ואף תסכול. עצתי היא קודם כל לבדוק כיצד עוזרים לו להתמודד עם אותם מעברים. כדאי למשל לארגן באופן ברור יותר את סדר היום/ערב (גם אם הדבר מצריך התארגנות חדשה של כל בני הבית), או לתת לו התראות מספיק זמן, וכמה פעמים, לפני כל מעבר (מקלחת או לפני יציאה מהאוטו) ואפילו לסכם עימו דברים מראש(כעת מוציאים את המשחק הזה רק בתנאי שבסופו מחזירים אותו למקום -אולי אפילו יחד איתך) וכיוב'. הדבר יאפשר לבנך את היכולת לצפות מראש את שעומד לקרות, לעכל את הסיטואציה ואת הנדרש ממנו בתוכה - וכך להרגיש מידה מסוימת של שליטה בקצב ובאופן בהם הוא נדרש לעשות את הדברים. אני מאמינה שברגע שתסייעי לו להתמודד טוב יותר עם הקושי במעברים, גם תופעת ההכאות תעלם. בכל מקרה אין לאפשר לו להכות אותך, יש להעביר מסר פשוט, שקט ועם זאת תקיף של "לא מרשה להרביץ לי" ולמנוע ממנו לעשות זאת ע"י הגבלה פיזית(למשל להחזיק את ידיו בזמן שאת חוזרת על המסר, שוב ושוב אם צריך). בהצלחה, ירדן