פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

לאחרונה בני יצא מהארון ולפני כשבועיים הכיר בחור ברחוב בן כמעט 17 , אסרנו עליו להיפגש וגם הסברנו את הסיבות והוא מסרב בתוקף ומספר שהוא מאוהב. איך ניתן לעצור את הקשר הזה....חייבת דחוף הכוונה תודה רבה

שלום רב. הבת שלי בת 12 ילדה טובה, עדינה ומפונקת. נראה שיש לה חוסר ביטחון עצמי: נניח ילדה בת 9 שהיא נמוכה וקטנה ממנה, לוקחת לה דברים ושוברת לה אותם והמקסימום שהיא עושה זה להגיד "בבקשה די". הילדה המציקה יושבת עליה ומונעת ממנה לקום ובמקום להגיד לה בתקיפות: "קומי או שאדחוף אותך" היא מבקשת בנימוס ואומרת "די זה מפריע לי" וכמובן שזה לא עוזר. הילדה המציקה אינה הבעיה כיון שהיא אחת ממגון ילדים וילדות איתן ביתי תאלץ להתמודד. במקרה נקודתי זו פנינו להוריי הילדה והם נזפו בה בתקיפות. אנחנו רוצים לדעת כהורים מה עלינו לעשות כדי לגרום לביתנו להיות יותר בעלת ביטחון עצמי מול ילדים שמציקים לה באופן זה או אחר? זה מאוד מתסכל שאנו שומעים שהיא פשוט חסרת אונים ומשותקת אל מול ילדים שהם חצי מגובהה ומשקלה...

עברנו גירושין לפני כשנה. בזמן האחרון יש לילד קושי שכולל בכי ממושך בגן (רגרסיה) ובאופן כללי קשים לו השינויים והמעברים. מה ניתן לעשות? איזו עזרה טיפולית ניתן לתת בגיל הזה? האם חלוקת זמני שהות מומלצת כמו למשל רצף ימים?

שלום, ביתי בת ה-10 חווה מחשבות טורדניות. היום היא אמרה לי בחששות רבות ובפחד, שהיא איחלה בלב שיקרה משהו רע לאחותה התינוקת אבל שהיא אמרה את זה רק במחשבה ולא בקול, אמרה גם בבכי שהיא מתחרטת והיא אוהבת אותה ולא רוצה שיקרה לה כלום, מאוחר יותר באה אליי שוב בבכי ואמרה שחשבה אותו דבר ואיחלה גם לי וגם לאבא שלה, היא לא יודעת מאיפה זה מגיע אבל אמרה מיליון פעם חס וחלילה ובבכי סיפרה לי שזה רק בראש והיא לא אומרת את זה בקול. ( הקול שלה בראש אומר ״הלוואי ש_____ יקבל התקפת לב) מה עושים עם התופעה הזאת?

בני בן ה5 סיים גן טרום חובה. במהלך השנה הפנתה את תשומת ליבי הגננת שלו שקשה לו מאוד מבחינה חברתית והוא לא מרבה לשוחח בגן עם הילדים-קשה לו לפנות אליהם למשחק. מה עוד שהוא בוכה לעיתים קרובות מאוד ולמשך הרבה זמן לדוגמה שעה- שעתיים ודבר לא מצליח להרגיע אותו ולרוב הן בכלל לא מבינות מה קרה והוא לא מספר להן. כשאני שואלת אותו אחר הצהריים למה הוא בכה הוא מספר לי את הסיבה ולרוב זה בגלל ילד שפגע בו או שלא שמו לב אליו במהלך פעילות. אני לא רואה אף אחת מההתנהגויות האלו בבית מול האחים/בני דודים שלו וגם לא כאשר אנחנו מזמינים חברים אלינו. אציין שבעקבות כך התחלנו טיפול רגשי אך זה עוד מוקדם כדי לראות תוצאות. עברנו דירה בתחילת השנה כך שהוא נכנס למסגרת חדשה בה כל הילדים כבר הכירו והוא לא הכיר אף אחד אך היו לא קשיים מבחינה חברתית גם במסגרות קודמות בהן הכיר את הילדים בדירה הקודמת שלנו. הגננת המליצה לי על אבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי לאחר שהיה מקרה שבו בכה במשך 3 שעות בגלל שנעלב מילד. אשמח לדעת האם אבחון כזה נצרך לדעתך? במה הוא יכול לעזור? האם הטיפול הרגשי לא מספיק? אני בתחושה שהגננות לא מגיעות מולו בגישה מכילה ויצירתית כדי להכיל את הרגישות שלו. אשמח לתשובתכם. תודה!!

טיפול רגשי הכוונה שחייה טיפולית... לא הסברתי את עצמי נכון

שלום, אב המשפחה עבר אירוע מוחי ונמצא בטיפול נמרץ כחודש. בשבוע האחרון התחילה תקשורת קלה שבה ביקש לפגוש את הילדים. הילדים מעוניינים מאוד במפגש מיום האישפוז הראשון שנמנע בגלל המצב הרפואי. האם מומלך להוציא לפועל את הביקור מדובר במתבגרים בני 11 ו 14 ואם כן מה ההכנה הנדרשת?

היי הכרתי את אישתי שהייתה גרושה עם שתי בנות אז אחת בת 3 והשנייה בת 7 היום יש לנו גם ילדה משותפת בת 6. והבנות היום 13 ו 17. בת 13 בשנתיים האחרונות מתנהגת בצורה לא כל כך מכובדת כלפינו, עונה , בא בטענות, קשה לדבר איתה, מסובבת את הראש שמנסים לדבר אליה. היום היא עברה כל גבול אני ואישתי התחלנו לקיים יחסי מין בחדר שלנו שכביכול כולן כבר היו אמורות לישון, פתאום בת 13 מנסה לפתוח את הדלת בכוח ללא הפסקה למזלי הדלת הייתה סגורה עם מפתח, התלבשתי מהר והייתי בטוח שמדובר בהכי קטנה זאת ש בת 6 , בזמן שאני מתלבש במהרה אני שואל ״מי זה ?, מה קרה״ ואז עונה לי בת 13 ״ מה אתם עושים שם? תפתחו את הדלת?״ לרגע חשבתי אולי קרה משהו ואז אני פותח והיא נועצת בי מבט חצוף כאילו אני עושה משהו לא תקין ואז היא שוב פעם שואלת מה אנחנו עושים, הייתי נבוח ואמרתי ״רואים סרט״ ואז ביא עונה בקול גבוה ״ אני יודעת מה אתם עושים, איכס״ הסתובבה וסגרה את הדלת של החדר שלה בעוצמה . אישתי רצתה להתפוצץ אליה, שגם לדעתי זאת חוצפה בגיל שלה לבוא בטענות אלינו ובכלל להרשות לעצמה לדבר אלינו בצורה כזאת, מצד שני עצרתי את אישתי ואמרתי ״בואי נחשוב רגע ״ מאיפה זה מגיע?, למה בכלל? , מה היא חווה ? והאמת אין לנו תשובה וגם לא יודעים מה להגיד לה

ילדה בת 5.5 חזקה פיזית. לפעמים אגרסיבית איתנו ההורים..נתלית עלינו חוסמת מעבר או בועטת בנו. מהי תגובה הורית מכבדת ואפקטיבית למצב?

שלום ילד בן 6.5 פונה לילדה שרוצה להגיד לה משהו שאסור לספר. לוקח אותה לחדר ושואל האם יכול להראות לה את ה"בולבול"שלו. איך להתייחס לזה? איך לנהוג עם הילד? תודה

שלום , יש לי אחיינים בגילאי 7 , 10 , 12 במשך שנה וחצי הם מוסתים כנגד הסבים והדודים . עקב פטירת אדם מהמשפחה , הביאו אותם כדי להגיד שלום ליושבת השבעה שהיא סבתם והם עמדו רועדים , מגלגים עיניים , בוכים בכי בלתי נשלט וכל זאת לעיני הכל שלא הבינו מה אירע להם . תהיתי לגבי ההתנהגות הנ״ל , האם יש לתופעה הנ״ל שם שאוכל לקרוא עליה בהרחבה … ואיך ניתן כאמור לסייע ?

שאלה - אני מאוד מתלבטת . הרבה מחקרים אומרים לשלוח את הפעוט בגיל שנה וחצי ויותר. הילד שלי בן שנה וחודש .אם כדאי לשלוח אותו לגן או להשאיר אותו בבית ? הוא בן יחיד ואביו לא גר בבית.

בתי לאחרונה סובלת מחלומות רעים מבקשת לישון יחד עם אחותה חלק מפחד קשור לילד שהציק לה והיא רואה אותו בבית הספר ( לא באותה הכיתה) האם יש צורך בטיפול פסיכולוגי? מה לעשות?

בשיחה איתה עלה פחד ממכשפה (דמות שהיא ראתה בתוכנית טלויזיה) . הסברתי לה שאין מכשפות. היא לא מאמינה לי....

שלום אני אמא למקסימה בת שנה ,תינוקת מתפתחת מדהים ,תקשורתית ,סקרנית בת בכוכה שלנו וכרגע אני בהריון נוסף התינוקת לא במסגרת כרגע בגידול ביתי רוב שעות היום נמצאת איתי בבית ,בגינה בסידורי יום יום וכפעם פעמיים בשבוע משחקיה או גימבורי וגן עם אמא מסביבות גיל 5 חודשים התחלתי להבחין אצלה בפחד מאנשים זרים שמנסים ליצור איתה אינטראקציה להתקרב אליה להרים אותה לגעת בה הפחד הנ"ל מתבטא בבכי מול האדם הזר והיצמדות אליי ומבקשת להיות על הידיים אני כמובן מאפשרת לה את מה שהיא צריכה לא מאיצה בה כאשר הזרים ניגשים בצורה עדינה ולא מתקרבים קרוב מידי או מנסים להרימה היא מאוד מחייכת ונראה שנהנית ושמחה בקשר איתם הבעיה היא בקרוב בעיקר באינטראקציה עם פעוטות בגילה או עד גיל שנתיים אפילו זה אותו דבר היא פוחדת שמתקרבים אליה אם ילד רץ מהר מתקרב מנסה לשחק איתה מנגד אם ילד יותר רך ועדין היא נענית בשמחה ומשחקת אבל קרוב אליי יש גם קושי ניכר בסביבה רועשת והמולה לוקח לה זמן להתקרב ולהיפתח ולהתחמם עד אז היא צמודה אליי יחד עם זאת מסתכלת סביב כאילו בוחנת ובודקת את הסביבה ,סקרנית לקורה מסביב מתעניינת ושמחה ממה שרואה ,אבל אם היא חווה בן אדם כדמות מפחידה או מאיימת היא בוכה ונצמדת אליי התייעצתי בנושא עם מספר גורמים אמרו לי הגיוני תקין שתפחד הכל בסדר מרגיש לי שמשהו לא בסדר מאחר ורואה הבדל ניכר בינה לפעוטות אחרים שמתרחקים מההורים יודעת שכל ילד הוא שונה ואני מקבלת את מי שהיא נותנת את כל הביטחון שיכולה לתת לה לא הודפת אותה כשנצמדת בטח לא דוחה אותה נותנת לה להתחמם בקצב שלה שתהיה מוכנה האם אני פועלת נכון ? האם יש צורך בטיפול יותר מעמיק לילדה פסיכולוג התפתחותי או משהו בסגנון לציין שגם בבית מחפשת את קרבתי וקרבת בעלי מעדיפה את האינטראקציה איתנו מאשר משחקים וצעצועים ,אם כי משחקת לבד לידנו כשאנחנו יושבים איתה תודה ,ליאן

שלום דוקטור ירדן אז ככה אני בן 16 מגיל קטן חשבתי שהמספר 3-5 מביאים מזל רע.. אני גם לא רוצה לפגוע באנשים לפעמים לוקח לי זמן להתלבט מה אני רוצה.. למשל חולצה שחורה או לבנה בסוף אני אבחר באחת .. אני גם לפעמים ממצמם( מיוזמתי..) או דופק על עץ נגד מזל רע ככה אמרו לי פעם.. לפעמים אני מפחד שיקרה משהו למישהו שאני מכיר..(במיוחד עכשיו שיש מלחמה בין רוסיה לאוקראינה ויש לי שם משפחה..) אני שולט בזה ומודע שכנראה זה לא יעזור אבל עדיין עושה בשביל רוגע כי סבתא שלי אמרה שלדפוק על עץ זה נגד משהו רע .. ולהתפלל זה גם טוב.. אני מתפלל שלא יקרה כלום לאף אחד שם והם יזכו לחיים ארוכים שלווים ואני חוזר על זה כמה פעמים.. זה אומר שיש לי ocd? איך זה נוצר? זה עובר? יש טיפול?

שלום :) אז ככה אני בת 15 לפעמים אני מוצאת את עצמי עושה פעולות חוזרות.. או מיצמום שלא יקרה משהו רע..(זה הרוב קורה או שיש מלחמה,משהו רע..)זה מגיל קטן אני חושבת.. ולפעמים אני מדמיינת על הקריירה הייתי רוצה להיות או זמרת או רופאה.. ואיך אני מופיעה ואנשים אוהבים את זה.. או לוחמת (סבא שלי היה בגלל זה..) ואיך אני נלחמת זה לא נורמלי? תודה רבה!

שלום יש חי בת 3 וחצי התפתחות תקינה משתפת פעולה מדברת הכול חכמה אבא שלה צופה כל יום חמישי בסדרת טלוייזיה מוזרה קצת יש בתוכה הרבה מריבות וגם דמויות עם לבוש לא רגיל כאשר התחיל לצפות בה הייתה היא משחקת ליגו והיא פחדה ואמרה שהיא לא רוצה לצפות בזה ושזה מפחיד והתחילה לבכות מאז כל פעם שהוא רוצה לצפות בסדרה הזו אני לוקחת אותה לחדר אחר ומשחקות אבל היום היא הייתה צופה בטלוויזיה ובקשתי ממנה לשים סדרה אני התככונתי לסדרת בישול והיא חשבה שזו נסדרה שאבא צופה בה אז התחילה לבכות ולהגיד לי לא אמא אני מפחדת מהסדרה הזו ואתמול שמעה קולות בטלוייזיה היא שואלת אותי אבא צופה בסדרה? אז מה לעשות ואיך לתקן את החוויה השלילית שניא עברה אגב היא לא צפתה בה רק קצת ראתה דומיות שלה לא ראתה במשך זמן אני קצת לחוצה אשמח לכיוון חוץ מזה זה לא מפריע לה באיכות החיים היא מאוד חכמה ופעילה אשמח לעזרה

ילד בן 3 חכם שהולך לגן בבית לאחרונה מתנגד יותרכמו לשטוף את הידיים לא רוצה להתלבש רחצה לא צאת לא מקשיב שמדברים איתו זה יוצר הרבה קושי בשיתוף פעולה זה דורש הרבה שכנועים שלא תמיד עוזר מה אפשר לעשות כדאי ליצור שיתוף פעולה הקשבה תודה

היי הבת שלי בת 4.5 נמצאת בגן עירייה שנה שניה. מסרבת להיכנס לגן כשהגננת הקבועה איננה ויש במקומה גננת מחליפה( יש 3 גננות מחליפות). היא בוכה ונשארת מחובקת בזרועותיי למשך 2_3 דקות, נכנסת לגן לאחר חיבוק חזק עידוד שיהיה לה טוב בגן ושתהנה עם חבריה וכדו' בעיני הסייעות בגן לא מנוסות מספיק להתמודד עם מצבים כאלה. הם תמיד מעירות שקשה לה להיפרד ממני. אבל זה לא נכון בימים בהם הגננת הקבועה נמצאת היא נותנת לי חיבוק וביי אמא .נכנסת ממש בכיף. הגננת הקבועה יודעת להכיל אותה.רואה אותה וזה מה שגורם לה להרגיש בטוחה בקרבתה. אשמח לעצות ממך איך עליי להתנהג כדי לגרום לה להיכנס לגן בבטחה . גם שהגננת קבועה איננה תודה

היי הבת שלי בת 4.5 נמצאת בגן עירייה שנה שניה. מסרבת להיכנס לגן כשהגננת הקבועה איננה ויש במקומה גננת מחליפה( יש 3 גננות מחליפות). היא בוכה ונשארת מחובקת בזרועותיי למשך 2_3 דקות, נכנסת לגן לאחר חיבוק חזק עידוד שיהיה לה טוב בגן ושתהנה עם חבריה וכדו בעיני הסייעות בגן לא מנוסות מספיק להתמודד עם מצבים כאלה. הם תמיד מעירות שקשה לה להיפרד ממני. אבל זה לא נכון בימים בהם הגננת הקבועה נמצאת היא נותנת לי חיבוק וביי אמא .נכנסת ממש בכיף. הגננת הקבועה יודעת להכיל אותה.רואה אותה וזה מה שגורם לה להרגיש בטוחה בקרבתה. אשמח לעצות ממך איך עליי להתנהג כדי לגרום לה להיכנס לגן בבטחה . גם שהגננת קבועה איננה תודה

מחפשת עבור בני טיפול רגשי באזור רמת גן. כולל הדרכת הורים

שלום דוקטור.. פשוט אין לי למי לפנות.. אני שיר בת 15 אז ככה עד גיל 7 גדלתי עם אבא אבל הוא לא התעסק איתנו.. ותמיד שהוא הגיע הרגיש כמו משטר.. אמא שלי גם גדלה ללא אבא ועם אמא שלא כזה התייחסה אליה וגם הייתה מתוסכלת כנראה מהמצב עם אבא שלי (אני ככה חושבת)בקיצור אמא שלי גם לא התייחסה אליי לשני אחיי הגדולים היא התייחסה הם היו עם ציונים טוביםוכו.. ואני הכבשה השחורה "המכוערת ,הטיפשה, שמה שיצא ממני זה מקלפת תפוחי אדמה,ושאף אחד לא ירצה אותי,שאני לא יודעת להתלבש".... אבא שלי בגד באמא שלי (לא שזה מגיע לה..היא עשתה הכול בשבילו..והוא לא למה) עכשיו המצב אחר הוריי התגרשו..אמא שלי התחילה להתייחס אליי יותר יפה אבל בכול זאת לא משהו.. פעם שמעתי אותה מדברת עם חברה שלה והיא אמרה שהיא מרגישה יותר קרובה לאחיי הגדולים מאשר אליי.. ושאני לא יודעת לעשות כלום בקיצור ירדה עלי מאחורי הגב ולא בפנים כמו פעם.... ומתי שמתחילות בעיות כלכליות אני מתחילה להיות לא טובה ושאם אני רוצה ללכת לפנימייה..? היא קונה לי דברים אבל פעם היא אמרה לי שהיא קונה לי דברים רק בגלל שלה פעם לא קנו.. למה היא לא רגישה קרובה אליי? איך אפשר לדעת אם היא אוהבת אותי? איך אפשר לשנות? אין לי אחיות. ולצאת עם חברות לא מרשים לי ובגלל זה הקשר איתן הולך ומתפרק.. יש לי רק אחים זה לפעמים מעצבן כי אין לי למי לפנות,מישהו שיבין אותי רק בנים.. ולגבי אבא שלי אני לא יכולה לבטוח באף אחד אני מפחדת שזה יקרה גם לי.. מה לעשות? יש גברים שלא בוגדים? אני רוצה ללמוד ולהקים משפחה אבל באמת משפחה,אני פשוט מפחדת שהיא תתפרק או שמישהו יבגוד בי.. מה אפשר לעשות? תודה רבה!

תודה על התשובה)פעם דיברתי עם היועצת עכשיו לא.. החליפו לנו אותה..

אוקיי תודה רבה! אנסה:) אבל אפשר להתקדם בחיים גם עם זה נכון?

שלום הילדה שלי נולדה עם גמישות יתר והיפוטוניה התחילה לזחול בשנה ו3 וללכת בגיל שנה ו9 אחרי פיזותרפיה והכל התפתחה יפה , יודעת כמה מילים באנגלית, את כל הצבעים באנגלית , ילדה חכמה מאוד וטובה, אך עקשנית ויודעת בידיוק מה היא רוצה ואיך, הגננת החדשה של בתי מגיל 3 ו3.4 לא מפסיקה להתלןנן עליה, זה התחיל בזה שהיא רוצה להחליט בגדים מסויימים שהיא רוצה ללבוש שזה גם בבית אבל בבית יש יותר מבחר, זה עבר בגן ועכשיו היא מתלוננת שיש חלק מהדברים שהיא לא מבינה למרות שרוב הדברים היא מאוד מבינה מה רוצים ממנה חוץ ממתי שהיא עצבנית או בוכה נורא קשה לה לפעמים להבין מה רוצים ממנה והיא יודעת את כל הסיפורים של החגים ולספור עד 14 ואת כל הצבעים והצורות היא יודעת ממזמן ובקיצור ילדה נבונה לאחרונה היא מתלוננת עליה שהיא לא ישנה צהריים ושהיא דורכת על ילדים ומעירה וצועקת, אחרי שבוע היא אמרה לי שהיא מרביצה בגן והדבר הזה שונה שנות אור מבבית, בבית היא ישנה עדיין צהריים והולכת יפה למיטה (בגן אצלינו בקיבוץ עדיען ישנים שנצ( בבית היא מממממש לא מרביצה , היא פעם אחת רק הביאה לי מכה קטנה עם היד שאנרתי לה לא על משהו , אבל חוץ מזה לא היה כלןפ והיא משחקת כל יןם עם החברים שלה בגן משחקים ועם אחיינים שלי אחד בגיל שלה ואחת בת 7 היינו סופש ושיחקה איתם יפה, למה קורה הסיטואציה הזאת? ומה ניתן לעשות יש להדגיש שכמה שהיא עקשנית היא ילדה מאוד טובה, ולאחרונה שכחתי לרשום התחילה לנגיד שכואב לה הרגל ופעם אחת בחזה ושהיא לא רוצה ללכת לגן שהיא צריכה ללכת לנוח במיטה שלה (כי אני הרבה פעמים אומרת לה שאם כואב לה משהו שתלך לישון ןזה יעבור לנ( ועוד לפני זה שהיא התחילה להגיד שכואב לה היא אמרה כל יום שהיא לא רוצה ללכת לגן לתקופה של חודש בערך אך זה עבר וכבר שבוע היא הולכת יפה לגן ושאני שואלת כל יום איך היא הייתה והם אומרים לי שלא הרביצה אבל היא מעירה ילדים אחרים וצעקה והמנהלת של הגן אצלינו באה להרגיע אותה והבנתי שהיא חיבקה אותה והיא הצליחה . הסייעת אמרה כי היא ראתה פרצוף אחר כנראה וששאלתי אותה לאחרונה אם היא אוהבת את ה2 סייעות שלה היא אומרת פתאום שלא ואת הגננת הילדה שלי מאוד אוהבת חעשות שטויות והרבה מהחברים שלה הם בנים אבל היא ילדה מאוד טובה עם כל זה שהיא גם עקשנית, איך אני מורידה לה קצת את ההעקשנות וגורמת לה לישון בגן כי זה שהיא לא ישנה בגן לדעתי עושה את כל הבעיות, לא יודעת למה היא כבר לאישנה שם לא קרה כמעט שהיא לא ישנה ובבית היא תמיד ישנה צהריים אני מרגישה גם שהיא צריכה את זה פעם אחרונה היא בכתה מאוד והיא אמרה שמשעמם לה וברור שמשעמם לה מעייפות אשמח לעצות מה לעשות הגננת שבועול לא אמרה לי מילה והיא אומרת שהיא צריכה שהפסיכולוגית של הגן צריכה אותה, אני חושבת היא מגזימה אני יותר מרגישה שהם לא מסוגלים להתמודד עם ילדה שהיא עקשנית ואוהבת להשתובב אולי הילדים בגן נהיו יותר שובבים ואז זה גרם גם לה לעלות בדרגה

תןדה לך על תשובתך, מסכימה איתך ב100 האחוז , תשובתך פגעה בול בהרגשתי ואימי שמכירה אותה מאוד טוב והיא הייתה גננת בעצמה עם תארים לגילאי 5 פלוס, גם מאז שרשמתי לך הופיעו דברים כמו סייעת שדיברה בטון מזלזל לבת שלי והתעלמה ממנה כשהיא בכתה בזמן שלא נרדמה, ואני הרגשתי כמו תיאורך שיש פה גננת עם ניסיון של 14 שנה אך עם חוסר מוחלט של התמודדות בסיטואציות נורמטיביות שקורות בגן, שאם יש לה בגן ילדה קצת מעבר היא פשוט הולכת לאבוד ואז ישר פנינו למנהל החינוך כי כל הדברים האלה ממש הציפו אותנו ויום למחרת כבר הרגשתי בילדה שלי שמשהו בה שונה פתאום היה לה מילים חדשות באוצר המילים, פתאום הולכת וחוזרת לגן בשמחה, פתאום קצת יותר קשובה ועוד יותר שמחה ממה שאני מכירה אותה

מה שכן רציתי לשאול אותך שזה מה שמטריד אותי בשנה האחרונה שזה החמיר שכל מקום שאנחנו הולכים ממנו היא ישר צורחת ולא רוצה ללכת ממנו (מקומות שכמובן כיף לה בהם אני מניחה, אם אני סתם ילך איתה למרכול בקיבוץ היא תקנה ותלך מהגן היא גם לא הייתה רוצה ללכת תקופה אבל עבר לה) זה הגיוני שמכל מקום קשה ללכת ואם היא רוצה ללכת למקום כלשהו ואני לא מסכימה היא גם מתעצבנת בגדול על הרבה דברים שאני לא מסכימה היא ישר תתחיל לצרוח אבל כמובן בגבול מסויים היא לא תאבד את עצמה או תשכב על הרצפה ולא תרביץ אבל ישר מתעצבנת בוכה/מרימה את הכל זה הגיוני ההתנהגות הזאת? ומה ניתן לעשות עם זה?

??

הנכדה שלי בת 13 וחצי אביה בנ המאומץ נפטר כשהיתה בגיל 6 שונאת את בית הספר חלשה מאוד בלימודים היתה ילדה מקסימה עם פוטנציאל שלא ממומש ,, בזמן האחרון יש לי הרגשה של התיילדות ואתמול מראה לי בובה שאמא שלה קנתה לה.. האמא טובה אבל פרימיטיבית בגיל 50 היום , מדברת במקומה ומפריעה לה להתפתח לא במודע ממש סכנה לעתיד ההתפתחות הנפשית

הי יש לי ילד בן 6 האם להתקלח איתו יחד לפני השינה זה משהו שעלול לפגוע בו או בהתפתחות שלו באיזושהיא צורה?

הי תודה על התשובה אני אנסה לפרט אנחנו גרושים. אמו של הילד טענה כי מקלחת עם הילד גורמת לו נזק רב לטעמי זה חלק מהכיף שלו לפני השינה כמובן שאין לי שום רצון לפגוע בו, ההפך הוא הנכון ולכן פניתי אלייך כדי לדעת האם משהו במקלחת איתו עלול לפגוע בו

ילד בן 4 חורק שיניים בזמן משחק כאשר יותר מדי נרגש . התחיל לפני גיל 3. פניתי לרופא שיניים להתפתחות הילד לא קיבלתי תשובה. זה בלתי נסבל. האם זה בעיה פסיכולוגית/ פסיכיאטרית ? האם יש מה לעשות ? התפתחות הילד תקינה . תודה

היי.. יש לי ילדה בת 3 עם עיכוב שפתי שנמצאת בגן עירייה רגיל בגן הגננת טוענת שהיא לא חברותית לא מתקשרת עם ילדים רק מסתכלת עליהם מהצד או מתובדדת שהיא רוצה משו מהגננת היא לרןב בוכה או משתמשת בגסטות ולא מדברת בגן אולי מילה פה ושם הדבר המלחיץ זה הקטע החברתי היא לא יוזמת וגם אם מתווכים לה היא נמנעת מלשחק עם ילדים מה מומלץ לעשות היינו לפני שנה באיבחון ששלל כרגע אוטיזם כי יש לה אח אוטיסט לא ידעת אם לאבחן שוב בגלל הקטע החברתי אשמח לעצה תודה רבה..

בני בן 3 וחצי, מאז ומתמיד מדבר על עצמו בגוף שלישי. מדי פעם יכול להגיד "אחותי" במקום אחות של איתי, אבל זה נדיר מאוד. עד לפני מספר חודשים מעולם לא תיקנו אותו. חשבנו שזה יחלוף לבד ולא רצינו להציק. אבל זה לא חולף. האם עלינו לפנות לאבחון?

שלום רב , אני לא יודעת אם זה הפורום הנכון לייעוץ אבל אני אכתוב פה . דוד שלי בן 60 וכבר תקופה של כמעט שנה סובל מדיבור בשינה ותנועתיות , המלצנו לו ללכת לבדוק את זה והוא לא משוכנע והוא לא הולך לבדוק .אנחנו שנמצאים מסביבו מרגישים שהמצב שלו מדרדר הוא הגיע למצב להרים אבן כבדה שהייתה על השולחן ליד המיטה ולזרוק אותה לקיר.אתמול זה הייה ממש מפחיד , הוא הייה ישן על הספה התחיל לדבר מתוך שינה ופתאום הוא קם מהספה ורצה להעיף את השולחן ( כל זה בעודו ישן )עד שאמרנו את שמו כמה פעמים והוא התעורר . הוא ממש מסרב להיבדק ואנחנו לא יודעים מה לעשות , אנחנו מפחדים שחלילה יגיע למצב לפגוע בעצמו או באנשים סביבו . תודה מראש

היי הילד שלי בן 9 וכל הזמן נגעל מהקקי שלו הוא רוצה שאנחנו ננגב לו הוא כבר גדל וזה מציק לנו. הוא טוען שהוא נגעל ומרגיש רוצה להקיא. לפעמים אני מכריחה אותו וזה עובד אבל שוב פעם זה חוזר על עצמו ומתעקש שננגב לו. איך פותרים את הבעיה הזאת?

הבן שלי בן 2.6, התחיל לגמגם באופן פתאומי. כל יום מחמיר עוד יותר ומתווספים עוד מילים שבהם ״נתקע״ א א א אדם, י י י ינשוף, אאא אמא וכ׳ו. אלה הם מילים שעד שבוע שעבר היה אומר באופן מלא ותקין. הוא כעת מגמגם ברמה שכל הסביבה שמה לב. כל יום נהיה יותר גרוע באופן מורגש. הוא בעצמו מתחיל להיות מתוסכל ועבר רק שבוע מאז שהתחיל עם הגמגום. סיפרנו סיפור שהוא מכיר כבר ולא הצליח להגיד ״צפרדע״ כמו כל הפעמים שבהם אמר את המילה ותפס את הפה שלו אמר אאא והעביר דף. לציין שהוא מתאמץ וממצמץ בעיניים בזמן גמגום. סבא שלו מגמגם. אחותו הגדולה מדברת שוטף בלי בעיה. מה יכולה להיות הסיבה לגמגום הפתאומי הזה? קבעתי תור לקלינאית תקשורת אבל בנתיים אני מודאגת . אשמח לשמוע את דעתך בנושא ולהכוונה.

הבן שלי בן 14 בכור מבין שני בנים ,סובל מתסמונת טורט קשב וריכוז ו אוסידי ,בנוסף לכל הלקויות האלו מתאפיין בחוסר בגרות נפשית בולט מאוד יחסית לחבריו ,הילד מתנהג כמו ילד בן 10 לדעתי ,אבל עם חברים הוא יחסית מתאים את עצמו ,אבל בהית ובסיטואציות יום יומיות ממש ילדותי ,חברים שלו כבר חצי בחורים והוא ממש ילדותי וגם חזותית נראה קטן מהם מה אומר הפסיכולוגיה על התפתחות הבגרות הנפשית?אני די דורגת גם בפן הזה ..תודה

שלום, אני התגרשתי לפניי כשנתים . ילד בן 8 ילדה בת 6 וילד בן שלוש. כיום נמצאת בזוגיות פרק ב' וכך גם אב ילדיי. אני המשמורנית כך שילדיי ובן זוגי ואנוכי מבלים הרבה יחד. שאלתי, לבת שלי בת 6 מפריע שבן זוגי מגיע ושאנו אומרים שלום בחיבוק או אפילו סתם מתחבקים ומחזיקים יד. היא נכנסת בנינו. אמרה לי שלא אוהבת שאנו עושים זאת. מה עליי לעשות ?

מה לעשות במקרה שנכדתי בת ה10 מסרבת לשוב לביה״ס, סבה נפטר מהמחלה לאחרונה, מסכימה ללכת לבלט יום יום כי שם הקבוצה קטנה ונבדקים יום יום.. האם להכריח? למרות בכי ומתחים אפשריים?

עד כמה השפעתי על המקום הבטוח שלו האם בשל כך הוא עשוי להיות ילד מרצה?

יובל הוא ילד חיובי ושמח בן שנתיים. כשהוא נמצא אצלנו כנכד או אצל הוריו . הדרישה לשחק איתו או להתיחס אליו לא מפסיקה לרגע .הוא ממש דורש תשומי . ואנחנו כרגע מספקים את הדרישה (גם רוצים ואוהבים). אנחנו משחקים איתו מדברים איתו מספרים סיפורים . אבל הבעיה שזה מתיש ונראה קצת מוגזם. הייתי מצפה שידע גם להעסיק את עצמו לבד לפחות לפרק זמן כלשהו.אפילו 10 דקות. מה עושים איך מתנהלים נכון ? הרבה תודה דני הסבא

רציתי להוסיף , שאם מדברים לא אליו או עושים משהו שאינו איתו אז הוא מתחיל לזרוק חפצים למשוך תשומי. או ניגש אליך ומחבק חזק או קורא לך סבא סבא וכדומה. זה קורה גם עם ההורים

שלום, ילדה בכיתה א' חכמה, חברותית ונעימה עם טיקים המחנכת מעבירה את הילדה כמעט כל שבועיים עקב פיטפוט בשיעור ומצד שני, המעברים לא עושים לה טוב :( התלמידים ישובים בשולחנות עגולים, בקבוצות. אתמול המורה העבירה אותה לשבת ליד בן בשולחן אחד ( זוג) ז"א שכולם בקבוצות והילדה לא! אני רואה את זה כפוגע ולא מחנך להפך, המעבר ליד בן לא מפריע אלא שכולם בתוך קבוצה והיא לא:( האם כדאי לי לשוחח על כך עם המורה? לאחרונה התגברו לה טיקים קוליים ולדעתי היא מנסה לשוחח עם מי שיושב לידה על מנת להסתיר את הקולות מה לדעתך אני צריכה לעשות? אמא אוהבת ודואגת💗

שלון, אני אמא לילדה בת 17 שהתחילה לפני שנה ןחצי טיפול פרטי פעם בשבוע עקב ובמטרה להפסיק הפרעת אכילה יחסית קלה, פעם בחודש חודשיים הייתה מקיאה. לאחר כחודשיים הפסיקה גם את זה וכבר שנה פלוס ללא הפרעת אכילה . אך הפסיכולוגית שלה לא מאפשרת לנו להפסיק לה את הטיפולים או אפילו להוריד תדירות כי לדבריה הילדה חרדתית ויש על מה לעבוד. הילדה אכן חרדתית מלידה וזה לא הולך להשתנות וכמובן יש תמיד על מה לעבוד בגיל הנתבגרות במיוחד. אבל כל פעם שעולה נושא להוריד תדירות המפגשים היא טוענת שנעשה נזק לילדה . מה עלינו לעשות?

תודה על המענה. הבת התנתקה מאיתנו ההורים יותר ויותר מאז הטיפול וכבר לא משתפת אותנו בכלום. הפסיכולוגית גם לא מעדכנת אותנו.ואפילו שיחה טלפונית איתה כמעט לא ניתן לקבוע . כעת התעקשתי להגיע אליה לעדכון במקום המפגש עם הבת שלי פעם שנייה בשנה. כל מפגש עולה לנו 400₪ שמקשה עלינו כלכלית. הבת לדבריה זקוקה כעת למפגשים האלה מאוד ויותר מהרגיל. אבל כאמור לא ברורה לי הסיבה. הבת הפכה יותר חרדתית או יותר מבטאה את החרדות שלה מבעבר. משהו שם לא נראה לי ואני ככה לא יכולה לסמוך על הפסיכולוגית. אנחנו ההורים באפילה מוחלטת. ופשוט מזרימים כסף.

שלום הבן שלי עם הפרעת כשב וריכוז חוץ מה אין לו כלום ילד חכם מדבר יפה ובוגר הילד בן 5 עוד מעט הוא מרביץ לעצמו ואני ממש דואגת זה לא נראה טוב אני לא יודעת אם זה צומי כי יש לו אחות קטנה שנולדה

שלום, בת בת 1.4 הקטנה מבין 4 אחים(אחיה הגדולים מתבגרים), מקבלת ונותנת המון אהבה. מאז ומתמיד אין לה בעיה עם זרים, ובחודשים האחרונים נגשת לזרים ומחבקת אותם. הורים של ילדים בגן, אנשים בקופ"ח, שכנים וכו'. כיצד ניתן להסביר בגיל כזה שחיבוקים נותנים רק לאנשים שמכירים?

הבן שלי הוא בן 3 שנים. עדיין בבית ולא הולך לגן השנה. בימים האחרונים התנהגות נוראית. הוא אומר "לא" על כל דבר, למשל בוא נצחצח שיניים- לאאא בוא לישון- לאאא מתרוצץ בבית וזורק למשל לחם על הריצפה, מעיף שקית אשפה ומפזר אותה, לוקח סכו"ם ושם על הריצפה...זורק מגבות נייר על הריצפה, והורח וצוחק על כל דבר כזה.. משכיבים אותו לישון והוא קם יחף ומתרוצץ בבית, מסרב להיכנס למיטה.. מדי פעם ניגש אלינו ומרביץ לנו...מושך בשערות... לציין שבחוץ הוא רגוע ומטייל כרגיל, כמו כולם...ורק בבית הוא ככה.. כמו כן זה לא כל הזמן....הוא משחק עם מכוניות, ואנחנו משחקים איתו משחקי חשיבה...והוא יכול להיות מרוכז, ואז פתאום הכל משצנה והוא הופך לילד שונה לגמרי... איך מתמודדים עם זה?

בני בן 7.5 אוהב לסתכל בסרטונים ביוטיוב ואתמול סיפר לי שהוא אוהב להסתכל בסרטונים עם בנות (הסרטונים אינם תוכן פורנוגרפי אבל אין ספק שהוא קטן עדיין בשבילם ) ומתגרה מזה (כמו שהוא אומר ״הבולבול שלי גודל ״) אז רציתי לשאול איך נכון לגשת לזה כדי שלא יסתגר האם בסדר שהוא כבר בגיל כו רך מתגרה מזה

שלום, בת חמש שחוזרת מהגן או מחוג לדוגמה, ההורים מבקשים ממנה שתלך למקלחת לשטוף ידיים / להחליף בגדים, היא לא מקשיבה ומשתטחת על הרצפה, בהתייעצות עם פסיכולוגית לפשר התנהגות זו, נאמר לנו שהילדה מוצפת, ובגיל הזה אין לצפות ממנה שתעשה את הפעולות האלו לבד, אלא ההורים צריכים לעזור, האם בגיל חמש אכן הילדה צריכה שנעזור לה? שהיא רוצה, עושה את זה באופן עצמאי לבד. תודה

בת שנה ו10 חודשים. איתי בבית לא הולכת למסגרת.בית חם ואוהב. יש לה אח בן 7. כל הזמן מתפשטת ומורידה בגדים. במיוחד חולצה. החלפתי לה ל100% כותנה כי חשבתי שאולי היא אלרגית כי אני בעצמי אלרגית ולא סובלת כל בגד ועדיין אותו דבר. משחקת בפופיק כל הזמן במיוחד אם היא עייפה גם מוצצת אצבע. עם האח שלה לא חוויתי כאלו דברים. אני לא מצליחה להבין למה היא מתפשטת. כל הזמן אני מחבקת ומכילה ומרדימה אתה בעצמי (לא נרדמת לבד). היא עדיין יונקת גם. חוץ מזה היא תינוקת מאושרת, חייכנת מאוד, חברתית ורגועה. אשמח להסבר ועזרה תודה רבה

שלום בני בן ה7 אובחן עם odd ע"י פסיכאטרית, הוא כועס על כל דבר התקפי זעם קשים קשה מאוד בבית השאלה היא כזו, הפסיכיאטרית אמרה שלהתחיל עם פסיכולוג ואני חושבת שצריך תרופה האם אפשר לטפל בזה ללא תרופה?

ממליץ על סדרת סרטונים שעזרה לנו עם הילד שלנו שסבל מodd מאובחן. יישמנו את כל מה שאלישבע הדריכה אותנו בסרטונים והכל עבר כלא היה . https://bkalut.co.il/odd/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA%20-%20ODD.php

היי דוקטור שהייתי קטנה פחדתי מחושך הייתי פשוט קופאת בתנועה אחת ולא זזה ואם הייתי הולכת לשירותים הייתי מהר שופכת מים הולכת למיטה כיאילו מישהו רודף אחריי... בגיל 12-13 קצת הזנחתי את עצמי הייתי מדוכאת בגלל כול מיני דברים אבל ברוך ה' טפו טפו עבר קראתי על סכיזופרניה זה זה?

היי דוקטור שמעתי את אמא שלי מדברת בטלפון עם אחותה היא אמרה עליי שאני מבולגת ולא תמיד מבשלת וואו והיום לפני שיצאתי מהבית היא אמרה לי למה את כזאת? קיללה אותי... היא לא ממש מרגישה טוב אולי בגלל זה? זו אשמתי? כי היא אף פעם לא הסבירה לי הראתה לי שהייתי קטנה מה לעשות? תודה על התיחסותיך 🙂

היי, אשמח לייעוץ שלך. יש לי תינוק בן 4 חודשים. הוא ילד ראשון לכן לא יודעת איך לפרש את התופעה הזאת. מגיל חודשיים ועד היום הילד מכאיב לעצמו שזה מתבטא במשיכה של האוזניים והעיניים,צובט ושורט את עצמו ואותי. מושך לעצמו בשיער. האם זה מראה על ילד עצבני ולא רגוע? האם זה משהו חולף ואפייני לתינוקות. חסרת אונים ולעיתים אף דואגת. תודה רבה.

בן שנתיים וחצי מדבר הולך לגן פרטי שנה שניה בגן משחק בחצר ולא חושש מהילדים בגן שעשועים שמכיר אותו חושש מהילדים גדולים ואפילו תינוקות מה ניתן לעשות כדאי שירגיש חופשי בגן ללא חשש תודה

היי הכלבה שלי מתה ראיתי אותה איך היא גוססת וזה הזוי היא הייתה לפני כמה שעות הכול היה טוב ופתאום... מה אפשר לעשות? זה כואב

אוקיי תודה רבה⁦❤️⁩

היי..בני בן ה5 תמיד הלך לישון בחושך.כך התרגלתי אותו.לאחרונה הוא אומר לי שהוא לא אוהב את הלילה, שיש רוחות רפאים., מרטיב במיטה ומתעורר מספר פעמים.האם לאחר שהיא גם לחושך להתחיל לשים לו אור? ואיך להתמודד עם זה? האם זה משהו נקודתי או חרדה ממש