קיצור קיבה לסוגיו הוא התשובה המוגבלת של הרפואה

בהעדר תשובה רפואית טובה יותר הרפואה מציעה פתרון מסוכן של הטלת מום בגופו של האדם. קודם כל זה לא מבטיח הצלחה מפני שהמוח שואף להמשיך לאכול באותם דפוסים שהיו קודם וכשנפח הקיבה מוגבל הוא נותר מתוסכל ויפצה את עצמו בדרכים עוקפות. בחלק מהמקרים גם תהיה השמנה מחודשת. השמחה על התוצאות היפות תסתיים ומה קורה אז? זה עצוב שזה הפתרון שיש לאל ידה של הרפואה להציע למגיפת ההשמנה שפוקדת את המאה . היה רצוי להשקיע מאמצים רבים יותר בחיפוש אחר תשובה רצינית ופחות פולשנית.

אבל איך שלא תביט על כך זה הטלת מום.אבל זה ניחה.אני הייתי שמחה לדעת ש"מום" הזה לפחות עובד.אתה עצמך אומר שחלק ניכר מהמקרים עולים מחדש.אם כן מה הועילו כרורגים בתקנתם? כולנו יודעים שהבעיה אינה בקיבה אלא במוח.אז הניתוח הוא למעשה עוקף מוח ולכן התוצאות חלקיות ולא מובטחות. אילו אפשר היה לעבוד באופן כלשהו על המוח ולשכנע אותו להפסיק את האכילה הכפייתית והריגשית לא היה הרי צריך את הניתוח.לא ככה? ולכן המוח מתמרד ולרוב חוזר לסורו. הטיפול צריך להיות לא בריאטרי אלא מוחי באופן כלשהו.כלומר או כימי נוירוטרנסמיטרי או השד יודע.בסוף ימצאו א הפטנט ובנתיים קצרה ידה של הרפואה והיא נוקטת צעדים דרסטיים פרימיטיביים כמו קיצורי קיבה. זה המצב גם אתה וגם אני יודעים זאת.

העניין הוא שלא ביד כל המנותחים מצויה האפשרות לקבל את הטיפול והליווי הנחוץ ולכן הם לא מגיעים לניתוח כאשר הם מוכנים בכל המובנים וכך יוצא שהם חוזרים לסורם אחרי שנה של ירידה משמעותית ולכן הפיתרון הוא מאוד עצוב כי אם המדינה מאשרת ניתוח בריאטרי בשל השמנת יתר ומנותח עומד בקרטריונים אז שיתנו לא את כל הליווי הנדרש הנדרש דרך הקופה כי לא קולם יכולים לעמוד בתשלום של רפואה פרטית כדי לא להגיע למצבים של ניתוח חוזר או עליה דרסטית במשקל