היי דין ..

מה שלומך? רציתי לשאול משו .. היום פגשתי באופן מקרי שני אנשים (בעל ואישה) שעשו שרוול לפני שנתיים . הם הורידו כל אחד קרוב ל50 קילו אבל - העלו הכל חזרה .. ו.. עם ריבית . ממש מפחידה המחשבה הזו . איך אתה יכול להסביר את זה ? נכון שהניתוח לא קסם, ודורש עבודה פנימית ..לא פשוטה , שינוי אורח חיים ותזונה - ובעיקר מעקב (כן , כבר דיברנו על זה ..) אבל .. איך?.. איך הם הרחיבו את הקיבה מחדש? אני לא יודעת , זה נשמע לי ממש הרסני לעשות דבר כזה . הם קבלו כלי מדהים שיעזור להם.. ו.. ?... איך אנשים עושים את זה .?.. אשמח לשמוע מה אתה חושב. שרית - שעדין אופטימית ומחייכת אלייך למרות .. :-)

דין יקר.. מצאתי מחקר שעזר לי קצת להבין ..(צירפת לך אותו) אם יש לך משו נוסף להאיר לי אשמח לשמוע. בכז, "מחקר חדש אשר פורסם לאחרונה בכתב העת Obesity Surgery מצא את גורמי הסיכון הנפוצים ביותר לעלייה חוזרת במשקל בקרב חולים שעברו ניתוח מעקף קיבה. על פי המחקר גורמי הסיכון הם: דחפי אכילה מוגברים עוד לפני הניתוח, איכות חיים ירודה ונטייה להתמכרות. מחקרים קודמים קבעו כי קיים סיכון לעלייה חוזרת במשקל לאחר ניתוח הרזיה, סיכון המיוחס בחלקו להשפעה סביבתית. מטרת המחקר הנוכחי היתה לזהות מדדי חיזוי לעלייה חוזרת במשקל, בחולים עם השמנת יתר קיצונית שעברו ניתוח מעקף קיבה. במחקר לקחו חלק 203 מנותחים שעברו את ניתוח מעקף הקיבה לפני למעלה משנה. בתחילת המחקר בדקו החוקרים את המאפיינים הדמוגרפיים של הנבדקים, את ציוני ה-BDI - מדד המעריך עוצמת סימפטומים דיכאוניים לפני הניתוח ואת ציוני ה-BSI - מדד סימפטומים פסיכולוגיים קצרי-טווח, וכן השוו את ציוני איכות החיים של המשתתפים לפני ולאחר הניתוח. תוצאות המחקר הראו כי 79% מהמשתתפים דיווחו על עלייה כלשהי במשקל שנה לאחר הניתוח (160 מתוך 203), מתוכם 15% רשמו עלייה משמעותית במשקלם. מדדי החיזוי העצמאיים לעלייה חוזרת במשקל כללו דחפי אכילה מוגברים, ירידה חמורה באיכות החיים לאחר הניתוח וחשד לשימוש באלכוהול או בסמים. במחקר נמצא כי משתתפים שעקבו בקפידה אחר מצבם היו בסיכון נמוך יותר לעלייה במשקל לאחר ניתוח מעקף הקיבה. החוקרים סיכמו כי גורמי סיכון לעלייה חוזרת משמעותית במשקל לאחר ניתוח הרזיה, כוללים דחפי אכילה מוגברים לפני הניתוח, איכות חיים נמוכה וחשש להתמכרויות. בנוסף, נמצא קשר בין ניטור עצמי הדוק לבין סיכון נמוך יותר לעלייה במשקל. לפיכך כותבים החוקרים כי ניתן לחזות עלייה חוזרת במשקל לאחר הניתוח, לפחות בחלקה, כבר במהלך ההערכה הטרום ניתוחית, ולנקוט צעדים על מנת לצמצם סיכון זה. גם מחקרים אחרים מלמדים על כך שמעקב ארוך טווח של צוות רב תחומי: רפואי, דיאטני ופסיכולוגי הכולל תהליך של ליווי, תמיכה ולמידה יכול להעצים ולהעמיק את ההשלכות השונות של ניתוח הרזיה בשינוי אורח חיים ויציאה ממעגל ההשמנה. לאחר ניתוח הרזיה, אדם עובר תהליך הכולל מספר שלבים. בכל אחד מהשלבים יש צורך במעקב, תמיכה ולמידה מחודשת אשר מקבלים מענה מתאים בקבוצת תמיכה לאנשים שעברו ניתוח הרזיה. השלבים שעובר האדם הם: שלב האופוריה בשלב הראשון, אשר מתרחש בפרק זמן של מספר שבועות לאחר הניתוח, יש בדרך כלל תחושת התעלות, הנאה והתפעלות מהירידה המשמעותית בתחושת הרעב, מהמהירות בה מגיעה תחושת השובע, ומחוסר הרצון לזלול כמו בעבר. תחושות אלה מלוות בדרך כלל בקילוגרמים הנושרים במהירות, אשר יחד מעצימים את חווית הסיפוק. שלב ההסתגלות בשלב השני, אשר מתרחש בטווח זמן של כמספר חודשים לאחר הניתוח, תהליך ההסתגלות נמצא בעיצומו. מתחילה הפנמה באשר לשינוי שהביא איתו הניתוח וישנה התחלה של התלבטות מוחשית ופרקטית באשר לדרכים בהן יש להתאים את אורח החיים. לדוגמא, התאמה של שעות העבודה וסגנון העבודה למגבלות ולדרישות האכילה שמציב ניתוח ההרזיה. שלב השימור בשלב השלישי, אשר מתרחש כשנה ואילך לאחר הניתוח מתחיל שלב של מאמץ לצורך שימור השינוי שהושג. בשלב זה, עשויים לשוב ולעלות ביתר שאת משאלות לאכילת כמויות מזון גדולות כפי שנהג האדם לאכול בעבר. בכל השלבים הללו מפגשים קבועים בקבוצת תמיכה עם אנשים שונים אשר עברו בעצמם את הניתוח, תוך קבלת תמיכה פסיכולוגית ותזונתית מספקת מענה חשוב באמצעותו ניתן לרדת במשקל ולהצליח לשמור על המשקל החדש לאורך זמן. אהממ.. החיים שלנו מורכבים , מי אמר שהם פשוטים..דין .. מי אמר? שרית