ריטלין וחוסמי תעלות סידן

ד״ר שלום רב אני בן 27, מתמודד למעלה משש שנים עם התמכרות לריטלין, כולל ניסיונות גמילה במכונים שונים שלא ממש הצליחו. היום אני עדיין נוטל מינונים גבוהים (בערך 80-100 מ״ג ליום) שזה קצת יותר ממה שמותר לי מבחינה רפואית (אני 183 ס״מ שוקל 77 קילו והמינון המירבי הוא מ״ג לכל ק״ג) אבל הרבה פחות ממה שהייתי רגיל ליטול בעבר. הייתי רגיל לפי שניים מזה. הסיבה שהתחלתי להילחם בזה הייתה חשיפה למידע באינטרנט בנוגע לפוטנציאל של ה״תרופה״ לגרום לנזקים קרדיו-וסקולריים דומים לאלו של קוקאין וממריצים אחרים, במיוחד אם משתמשים בה לרעה ובמינונים גדולים. אני אמנם לא מסניף אלא בולע, אבל כשמדובר במינונים כאלו גבוהים אני מניח שזה עלול להזיק בכל צורת צריכה שהיא. לצערי הרב השלמתי עם זה שייתכן שלא אצליח להפסיק לחלוטין, אבל יחד עם זאת, אני לא רוצה להרוס לעצמי את הבריאות והחיים כבר בגיל כזה ולכן חושב על דרכים יעילות למנוע/לצמצם נזקים ככל האפשר. האם תרופה כמו וראפמיל יכולה להועיל בהפחתת העומס על הלב? האם היא עדיפה על דילטיאזם (למרות שדילטיאזם מרחיב עורקים טוב יותר, עצם הקירבה שלו לדיהיידרופירידינים ביחס לוראפמיל גורם לי לחשוב שאולי הוא עדיף פחות)? או שמא הסיכוי לנזקים גדול יותר עם וראפמיל? יש לציין שבלי ריטלין אין לי לחץ דם גבוה (113/69 בבדיקה אתמול) ובדיקת אקו-לב בינואר יצאה תקינה. אני מצטער על האריכות וממש מודה לך על העזרה.