ליתיום וחוסמי סידן
דיון מתוך פורום קרדיולוגיה - מבוגרים
שלום ד״ר דני. רציתי לדעת מדוע יש אזהרה מפני השילוב? באופן מוזר, מתועד בספרות שני מקרים של ברדיקרדיה קיצונית בעקבות תוספת של וראפמיל לשני קשישים שנטלו ליתיום, כשאחד מהם נגמר בהתקף לב! מוזר - משום ששנים לאחר מכן נעשו מחקרים עם אותו שילוב (וראפמיל כחיזוק לליתיום במניעת מאניה) וללא אסונות כלל. בנוסף תועד מקרה של פסיכוזה חריפה אחרי שהוסיפו דילטיאזם לאדם שנטל ליתיום. אזהרה מפני ״הרעלה מוחית״ קיימת גם עם אמלודיפין. האם לדעתך מדובר בקו-אינטראקציה פרמאקודינאמית בין ליתיום וחוסמי סידן שגרמה לסיבוכים האלו או שמא בצירוף מקרים? ועוד שאלה אחרת לגמרי: איך בדיוק וראפמיל (שאינו פועל ישירות על העורקים אלא בעיקר על הלב) יעיל למצבי ואזוספאזם-קורונרי? האם זה דרך מערכת העצבים - קרי התנגדות לפעילות סימפטתית והורדת רמות נוראדרנלין? תודה 🙂
כנראה צרוף מקרים ורפמיל הוא חוסם סידן , אתה בטח יודע את תפקיד הסידן בהתכווצות של שריר. אתה גם יודע שבדופן העורק יש שריר. ומכאן פעולתו בוזו ספאזם..
מנהל פורום קרדיולוגיה - מבוגרים
