אנגינה ואזוספסטית - צנתור אצטילכולין

בת 49. ב2018 NSTEMI + 2 סטנטים. עם רקע של השמנת יתר ועישון ב2023 אובחנתי עם סכרת והתחיל טיפול באוזמפיק ובעקבות כך ירידה משמעותית בהמוגלובין מסוכרר והסוכר (ירידה ל5.7) וירידה של 20 ק"ג. באותה שנה לאור כאבים בחזה מקרינים ליד שמאל ומיפוי לב עם אסכמיה קלה לטרלית עם תגובה אנגינוטית למאמץ + אקו לב במאמץ תפקוד גלובלי שמור עם הפרעת התכווצות אנטרוספטלית קלה עם שיפור בתום המאמץ, עברתי צנתור כלילי ובו הודגם תומכן קודם פתוח היטב בעורק קדמי יורד וכן תפקוד מיקורווסקולרי תקין. בחודשים האחרונים סובלת מהתקפי כאבים לוחצים חזקים מאוד שמוקלים משמעותית מיידית עם ספריי ניטרו. במהלך הבירור בוצע CTA צוואר ובית חזה בעקבות היעלמות של דופק רדיאלי בשתי הידיים כבר ב90 מעלות אך נשלל TOS. הולטר 24 שעות יצא ללא ממצאים חריגים כמו כן, בבדיקות קרישיות אובחן lp(a) - 97 , מיעוט טסיות וגם beta 2 glycoprotein גבוה. mthfr הומוזיגוט. הוחלט לבצע צנתור עם אצטילכולין לצורך אבחנה של אנגינה ואזוספסטית. השאלה (והחשש) שלי: האם יכול להיות מצב שלמרות המניפולציה בצינתור לא יצליחו "לתפוס" התקף והצנתור ייראה תקין על אף שההתקפים משמעותיים והתדירות שלהם לא פוחתת אלא רק עולה? ואם כן, מה עוד יכול לגרום לכאבים האלה?