גיוס לאחר שתי אבלציות

שלום רב! מזה כמה שנים אני סובלת מהפרעות קצב לב שלרוב נמשכו עד כה חצי דקה בדופק ממוצע 140 ,ללא חוקיות בתדירות. בזמן קביעת פרופיל הודעתי על כך לרופא ולכן נקבע לי פרופיל 64. פניתי לרופא קרדיולוג שהמליץ לי לעבור אבלציה, אבל קודם ללכת עם מכשיר הולטר במשך חודש. כך עשיתי ואכן האירועים נרשמו ונבדקו על ידי הקרדיולוג. האירועים של דוםק מהיר החלו להופיע בתדירות גבוה ולכן החלטתי כן לעשות את האבלציה. לפני כשבועיים התאשפזתי בבית חולים ועברתי צינתור חשמלי,אך ללא הצלחה. ביום השני לאחר שחרור מית חולים , האירועים חזרו אליי בעוצמה רבה אף יותר. הם נמשכו מעתה בין 5 ל10 דקות , בקצב 180 פעימות לדקה. באחד מהאירועים הועברתי באמבולנס באופן דחוף לחזרה לבית חולים ושם לאחר כמה ימי אישפוז עברתי אבלציה נוספת. ידע לי על חובתי להעביר את כל המסמכים הרפואים על מצב הבריאותי הנוכחי שלי ללכת הגיוס, אולם אני חוששת מאוד. מה הסיכוי שלי להתגייס אחרי שני צינתורים חשמליים?

סיכום אישפוז ראשון: עברה EPS ואבלציה RADIO-FRREQUENCY ABLATION בהרדמה מקומית דרך ווריד פמורלי ימני. נצפתה פיזיולוגיה דואלית ב-AVN. כמו כן נצפה קצב איטי שמקורו בתחתית העליה ימינית קרוב למוצא CS. מיוי פעימות אלה ע"י מערכת אלקטרואנוטומית CARTO, הראה שמקורן קרוב למוצא CS באיזור המסלול האיטי של AVN. לא הופק טאכידקרדיה מתמשכת גם לאחר מתן האיזופרל. הוחלט על צריבה באיזור זה. מהלך הפעולה תקין. סיכום אישפוז שני: עברה EPS ואבלציה RADIO-FREQUENCY ABLATION OF SLOW PATHWAY OF A-V NODE מקומית דרך ווריד פמורלי ימני בוצע EPS. נצפתה פיזיאולוגי דואלית בAVN. ללא עדות למסלול הולכה נוסף לפי PARAHISIAN PACING. הופקה טאכיקרדיה בתבנית AVNRT טיפוסי לאחר נסיבות חוזרים של קיצוב ולאחר מתן איזופרל. בוצעה צריבה של מסלול הולכה איטי ב-AVN. בתום הצריבה לא ניתן היה להפיק טאכיקרדיה. מהלך הפעולה תקין.