תוצאות מיפוי לב

אני בן 77, ב-1996 עברתי התקף לב MI, לוקח באופן קבוע: אספירין 2*100מ"ג, נורמלול 25מ"ג,סימבסטטין 60מ"ג,אנלפריל 2*20מ"ג,קדקס 4מ"ג. עקב APBs, VPBs שנתגלו בבדיקת מאמץ נשלחתי למיפוי לב. הממצאים: גודל הלב: במנוחה מוגדל, במאמץ קימת הרחבה איסכמית חולפת של חדר שמאל. לסיכום: 1. תגובה קלינית לא איסכמית 2. תגובה אלקטרוקרדיוגראפית במאמץ לא אסכמית. 3. במיפוי הלב במאמץ ובמנוחה קיימת עדות לאיסכמיה מיוקרדיאלית הפיכה בקירות ANTERIOR LATERAL קיימת עדות לאיסכמיה מיוקרדיאלית הפיכה וצלקת בקירות ANTEROSEPTAL קיימת ירידה קבועה בפרפוזיה לאפקס כנראה צלקת לאחר אוטם ידוע השאלות: איך להתיחס לסתירה בין סעיפים 1 ו-2 שמצינים שאין איסכמיה לבין סעיף 3 שמצביע על איסכמיה הפיכה ? האם לאור הטיפול התרופתי הקבוע יש מקום לדאגה ?

תודה רבה לתגובה המהירה. לגבי חומרת וגודל האסכמיה, בתשובה צוין רק שזו אסכמיה הפיכה. להל"ן טבלה: LAD קידמי מחיצתי: בסיס תקין, אמצע הפיך חלקית, חוד קבוע חודר קדמי: בסיס תקין, אמצע הפיך קל, חוד קבוע חודר צדדי: בסיס הפיך בינוני, אמצע הפיך קל, חוד תקין CX אחורי צדדי: בסיס תקין, אמצע הפיך קל, תחתון: בסיס תקין, אמצע תקין, חוד תקין RX מחיצתי תחתון:בסיס תקין, אמצע תקין מעבר לזה אין לי שום סימפטומים, הפרעות הקצב שבגללם נשלחתי לבדיקה הצטמצמו למינימום, אולי בזכות העובדה שהתחלתי לקחת טבליות מגנזיום. השאלה: האם לאור הנ"ל מספיק להתמיד בטיפול התרופתי ובפעילות גופנית?