גילי החמודה,...

אני מתייעצת איתך הרבה בפורום על הפרעות אכילה. היום בחרתי כינוי אחר, כי הנושא מביך. באצע הפגישה עם הפסיכולוגית שלי - ברח לה נאד חזק. נקרעתי מצחוק, למרות שזה לא היה יפה מצידי. לדעתך, כדאי לי להתנצל, או שזה שטויות?. ועוד באותו נושא: לכולם יכול לברוח נאד. יכול לקרות. אבל נהוג לבקש סליחה. היא לא ביקשה סליחה אפילו במילה. לדעתך, היה עליה לבקש סליחה?. לסיום, שאלה סופר מביכה: אם לך היה בורח נאד חזק באמצע שיחה - היית מבקשת סליחה?. היית מתילמת?. מה היית עושה?. אני מניחה שלא תעני לי על הסעיף האחרון - ומבקשת שבכל זאת תעני. למה? כי מהכרותי הוירטואלית איתך אני מעריכה, ואפילו מעריצה טותך, וחשוב לי לדעת איך היית נוהגת. מחכה לתשובה. המון תודה על העזרה שאת נותנת לי מזה תקופה. בטוחה שגם שאר הגולשות מודות לך.