שלום גילי
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
שלום גילי, אני בת 30. גובה 1.68 אני שוקלת כיום 72. בארבעה חודשים האחרונים ירדתי 15 קילו. אני מסתכלת על עצמי במראה ורואה שירדתי, אבל אני כל הזמן בהרגשה שאני רוצה עוד, אני אוכלת פחות ממה שאמורה לאכול, אני לא מרעיבה את עצמי ולא כל כך מדלגת על ארוחות אבל אני אוכלת הרבה פחות ממה שאני אמורה. אני חושבת כל הזמן איפה אני יכולה עוד לקצץ? אחרי כל ארוחה עושה מעין סקירה של מה שאכלתי ואם אני מגלה שאכלתי קצת יותר ממה שאני מרשה לעצמי אני נתקפת אשמה ומנסה להרגיע את עצמי ע"י זה שבארוחה הקודמת אכלתי פחות וזה מתקזז, אני נשקלת כמה פעמים בשבוע,עלו לי לאחרונה מחשבות על לנסות להקיא,למרות שאני לא באמת מאמינה שאני מסוגלת לעשות את זה, יש בי דחף מצד אחד,מצד שני אני יודעת שזה בגדר מחשבה בלבד.אני מרגישה שאני במעין לופ כזה, אני רק כמהה להוריד עוד ועוד, אני מפחדת לאבד שליטה על זה
נעים מאד. לא ציינת כיצד ירדת בצורה כה חריפה במשקל, אך כנראה שזה קשור לשינוי דפוסי אכילה בצורה קיצונית. את מתארת את תחילתו של המדרון החלקלק האופייני להפרעות אכילה. מתחילים בירידה במשקל, ויחד איתה מגיע מחיר כבד של עיסוק טורדני באכילה, אשמה על אכילה ומחשבות על כיצד לרדת עוד. עלייך לפנות ב ד ח י פ ו ת לתזונאית מומחית בנושא הפרעות אכילה. היא תעבור אתך על התפריט שלך ותעזור לך להבין מהי הכמות הנכונה עבורך שאם תוכלי אותה לא תצטרכי לבזבז הרבה אנרגיה על מחשבות, חישובים ואשמה. יש לי כמה המלצות לתזונאיות כאלה אם תצטרכי. אני מדגישה שזו צריכה להיות תזונאית שמתמחה בפן הרגשי של אכילה ולא רק מישהי שתדבר על קלוריות כי היא עלולה להחריף את המצב. בהצלחה!!!
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
