היי גילי.
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
רציתי לספר לך משהו "מקצועי". התחלתי להרצות על תקשורת בין בני אדם. חלק מההרצאות בהתנדבות, וחלק במסגרת מכללה כלשהי. יש כאן אתגר עבורי. כגבר ששוקל הרבה מעל 100 קילוגרם, לא פשוט לי לעמוד מול כיתה. אבל אני עושה זאת. גם כי זה מבחן פסיכולוגי רוחני חשוב עבורי, של קבלה עצמית ואהבה עצמית. ובעיקר, כי אני בטוח בידע המקצועי שלי. (תואר שני בפסיכולוגיה). כפי שכתבתי לך בזמנו, אינני פסיכולוג. לפעמים אני מצטער על כך שלא הלכתי בדרך הזו. אבל, בקבלה עצמית, אני שמח מהדברים שאני כן עושה. ועושה טוב, אם להעיד על עצמי, בחוסר צניעות. יש גם ספר בכתובים, שייצא לאור בקרוב. ודיבורים על תכנית רדיו... עליתי על המסלול הנכון. ויש לך חלק חשוב בזה, גילי. וגם לפסיכולוגית שלי. כל טוב, ולחיצת יד חמה, עמית.
עמית היקר כייף לשמוע שכך אתה חש ותודה על הקרדיט :) החיים מזמנים הזדמנויות, ואם אתה מרגיש שמתאים לך לעבוד עם אנשים באופן פרטני טיפולי, יש שלל דרכים בהן תוכל לעשות זאת. אם וכאשר תחשוב שזה יכול להתאים לך בחיים, אשמח לחשוב אתך מה הדרך המתאימה ביותר לקחת את הידע המקצועי והאישי שלך ולרתום אותם למסלול טיפולי. בטוחה שמי שאתה מרצה בפניו נתרם מתוכן דבריך וגם מהאמירה הלא רשמית על כך שאין דרך אחת בה צריך להיראות וכפועל יוצא מכך, גם אין דרך אחת שבה צריך לנהוג ולהתנהל בחיים. יש היום מסרים אנורקטיים כל כך חזקים מכל עבר, שכל אדם שלא נכנע למחשבה שיש רק סוג מסויים של אנשים ש"ראויים" לעמוד מול קהל מבחינת המראה שלהם, תורם תרומה גדולה לבריאות הנפשית החברתית. עלה והצלח בדרכך הפנימית והחיצונית והמשך לעדכן. גילי
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
