השמנה קיצונית ובעיית מוטיבציה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
בתי, צעירה בת 30 סובלת מהשמנת יתר, אשר מחמירה בהדרגה בעשר השנים האחרונות. הגם שהזדהתה עם האבחון של "אכילה רגשית", היא מתקשה לקחת אחריו על חייה (גם בתחומים נוספים) ולא מגייסת את המוטיבציה להתגבר על אכילת היתר וההתמכרות לג'אנק פוד. בשנים האחרונות, בזבזה סכומי עתק על קניית אוכל. בתי החלה טיפול במרפאה להפרעות אכילה, אך ניתן לראות שאינה מגוייסת לתהליך. היא סובלת, אך למרות זאת אינה מתגברת על תחושת העדר שובע, אכילה מרובה ואכילה בסתר. חשוב לציין, כי היא נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים, לאו דווקא בשל הפרעת האכילה, אלא קשיים אחרים ואיני רואה שינוי משמעותי. מה לדעתך ניתן לעשות? ניתוח לא נראה לי מתאים, ללא הבגרות והמוטיבציה טרם התהליך. מיכל
במקרה שתיארת אני יכולה להמליץ על טיפול בגישה הנרטיבית. בגישה זו עוזרים לאדם להגדיר באופן מאד מאד ברור מה הן ההשפעות של ההפרעה ובמה היא חוסמת אותו. תהליך זה פעמים רבות עוזר לגייס רצון להפטר מההפרעה באופן קצת חדש, ויכול מאד לעזור. יש לי המלצה על אנשי מקצוע בעניין הזה. אפשרות נוספת, היא תהליך שקשור לאכילה רגשית שניתן לעשות באופן קבוצתי במסגרות שונות שבנויות כהרצאות ולא כטיפול. כל אחד עובר את התהליך עם עצמו בהכוונה של המרצה. אם תרצי פרטים על האפשרויות את מוזמנת לפנות אלי ל [email protected]
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
