אכילת ריגשית

היי,אני בת 27...חושבת כי יש לי הפרעת אכילה.לפני שאסביר על מה מדובר,אספר ממה היא נובעת. ובכן, כל חיי הייתי נערה מלאה(לא שמנה ) מאז שחרורי מצה"ל ירדתי קרוב ל20 קג והפכתי להיות אדם רזה. הצלחתי לשמור על ההישג קרוב לחמש שנים. חמש שנים בהן הייתי מאוד שלמה עם עצמי ועם הגוף שלי...הייתי מאוד מחוזרת ודאגתי לטפח עצמי תמיד. הכרתי בחור עמו יצאתי שנתיים..שנתיים שהיו לא קלות עבורי...כי אמנם הייתה אהבה ,אך ההתאמה ביננו הייתה גרועה..לא הסתדרנו בכלל. בשנה השניה של הקשר אפילו היינו אמורים לתחתן וביטלנו הכל.כשהבנתי שהבחור לא בשבילי,החלטתי שאני מתקדמת הלאה בחיים שלי ואכן כך היה במשך כחודשיים(שזה היה פרק זמן יחסית ארוך של שנינו בנפרד) עברתי להתגורר בעיר אחרת,החלטתי שאני מתנתקת מכל מה שקשור אליו... כמובן שהוא לא בדיוק הניח לי .... ולאחר כחודשיים,החלטת שאני נותנת לו צ'אנס.הכל היה מקסים וורוד... היה לי נורא כיף...נסענו לחופשה יחד...ושם בעצם התחיל הסיוט. במהלך החופשה,הרגשתי שמשהו לא תקין אצלי בגוף וניגשתי לרכוש ערכה ביתית של היריון....וגיליתי שאני בהיריון מאותו הבחור. בהתחלה הראה כי הוא תומך..אך ידעתי שבמקרה זה עליי לעשות הפלה כי הזוגיות שלנו מעולם לא הייתה יציבה ולא רציתי להרוס לשנינו את החיים. הוא החליט כי הוא מתנער מההפלה-דבר ששבר אותי..כי הרגשתי שאני מתמודדת לבד... גם כספית,גם ריגשית... וזה פשוט ריסק אותי. באותה תקופה התחלתי לעלול קצת במשקל בגלל שכל היום רק נשנשתי ואכלתי... התחלתי גם לשתות אלכוהול לעתים קרובות.... כדי "לשכוח" הרגשתי כ"כ רע שפשוט לא ידעתי מה לעשות, למי לפנות...הרבה התקפי בכי,כעס,לא עבדתי כמעט חודש וחצי....חשבתי שכשאחזור לעבודה ... אז גם אחזור לעצמי. מה שלא קרה..עליתי כמעט 10 קג בשנה הזו.... היו תקופות שירדתי בגלל הרעבה ... אבל בשורה התחתונה עליתי המון במשקל. הביטחון שלי ירד לריצפה . מרגישה מכוערת דימוי עצמי נמוך.... לפעמים אפילו מקיאה.... מסתגרת ... והאמת אני כבר לא יודעת מה לעשות? אני מרגישה שאני פשוט לבד... לא יודעת איך לשלוט על זה ... ואני מנסה!!! לפנות לטיפול-אין לי תאפרות.. אשמח לשמוע עצתך.

היי....ראשית,מודה לך מאוד על התגובה העניינית. בנוגע להצעתך...לגשת לטיפול..ישנן שלוש בעיות האחת-אין לי את היכולת הכלכלית לממן טיפול מן הסוג הזה,דבר נוסף,אני לא מעוניינת ש"טיפול נפשי" יהיה חלק מהפיתרון מאחר ואינני רוצה שזה יופיע בתיק הרפואי שלי (אני מניחה שזה מה שיקרה במידה ואפנה) דבר אחרון,אני מתכוונת לטוס בע"ה בחודש הקרוב ולנסות את מזלי בחו'ל(גם כדי להתרחק קצת מהכל)..כך שטיפול לא ממש יהיה אפקטיבי בפרק זמן כ"כ קצר. הבעיה עליה סיפרתי לך,היא אחת מיניי רבות...כי עברתי חיים לא קלים בכלל.אם זה,כאשר איבדתי את אחותי בתאונת דרכים,גם חייתי עם אב אלכוהליסט,גם אמי חלתה בסרטן השד,גם ביטול החתונה,ההיריון,ההפלה ובכלל ההתמודדיות בין משבר למשבר לא היו קלות עבורי. אני מאמינה שאולי התרחקות מהסביבה אליה אני רגילה...קצת תקל עליי...כמו שאומרים "משנה מקום-משנה מזל"...כולי תקוה שאכן יהיה כך....ושבסופו של דבר הנפש שלי,שהיא באמת כבר נורא נורא עייפה....תחלים ויהיה בסדר. עדיין אופטימית:) שוב,מודה לך מאוד... שיהיה לך ערב נפלא:)