כרוניות ללא מזור, הקאות כל החיים

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

01/04/2017 | 10:11 | מאת: אלה

מה יקרה למישהי שחולה 24 שנה עם אשפוזים חוזרים שלא עוזרים, תת משקל קל והקאות יומיות, כבר אחרי ניתוח בוושט ובעיה בתנועתיות הוושט. אין מזור לצאת מזה הקאות כל יום כאבים והקאת דם. כמה זמן נותר לחיות? מה יקרה בסוף? סרטן הוושט? למה לצפות? טיפולים לא עוזרים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

האם תוכל/י לפרט אילו טיפולים עברת?

06/04/2017 | 11:15 | מאת: אלה

כן כמובן. הייתי 7 אשפוזים בתל השומר, פעמיים בקהילת הדרך (12 הצעדים), חצי שנה באגם בי"ח רעות, טיפולים אצל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רפואה אלטרנטיבית, היפנוזה, מלתעות, cbt, dbt וכל דבר אפשרי.. הניתוח שעברתי בוושט פונדופליקציה עזר לשנה וחצי בערך - אכלתי אוכל רך במנות קטנות בלי להקיא. ברגע שהרפלוקס חזר ובגדול יש הקאות בלתי רצוניות מלוות בדם וזה מעורר גם הקאות רצוניות, פחד מאוכל וצמצום, דימוי הגוף הולך ומחמיר (בשנה האחרונה כשלא הייתי מיד אחרי אשפוז אלא חודש אחרי ומעלה אז המשקל נע סביב 40-43. ירידה די מהירה אחרי אשפוזים). יש לי אזופגיטיס, גסטריטיס ועברתי מספר ביופסיות לאורך השנים האחרונות שהראו שיש לשונית ותאים לא טובים בוושט. מאז הביופסיה האחרונה הרפלוקס רק הולך ומתעצם עם כאבים חזקים בוושט והקאות דמיות. אני מקבלת הרבה שנים יוטירוקס עקב תת פעילות בלוטת התריס ותרופות נגד חומציות שממש גרמו לי לירידה בסידן ודלדול העצם. מקבלת תוספת סידן. אני תוהה אם אני מפתחת מחלה נוראית או כמה נותר לי לחיות אחרי כל כך הרבה שנים ועם מצב כל כך ירוד. אני רוצה לחיות ומיואשת. סליחה על האורך ותודה רבה.

06/04/2017 | 13:04 | מאת: גילי אגר

שלום לך. את שואלת מה צפוי לך מבחינה בריאותית אבל אני שומעת בין השורות כמה סבל וכאב נפשי חווית בשנים הללו. אין לנו ידיעה מה העתיד צופן אבל יש לנו מידת השפעה עליו, גם אם קטנה. אני מקווה שאת מומאת דרכים להיות טובה לעצמך בדברים הקטנים בחיי היומיום. בסופו של דבר כל רגע הוא הזדמנות לנסות ליצור משהו חדש וטוב. מאחלת לך שיהיו לך הרבה רגעים שכאלה.

10/04/2017 | 17:17 | מאת: אלה

אני מאמינה שהתכוונת לטוב בתגובה, תודה, אבל אני קוראת בין שורותיה הרמת ידיים וחוסר אפשרות לעזור. פרטתי כל כך הרבה כדי שאולי אי שם יש מישהו עם רעיון כלשהו עבורי.. לא כדי שישים חותם על תחושת הייאוש והיעדר מזור. מי שחיה במחלה הזו יודעת שאין מקום ל"דברים קטנים" שיעשו טוב.. המחלה חולשת על כל חלקה בחיים, קטנה כגדולה. שוב, מאמינה שהתכוונת לטוב, הלוואי והיה רעיון מהפכני למישהו, משהו שעדיין לא שמעתי עליו, מעט אור בתוך החושך. תודה בכל אופן

שלום לך שוב. שומעת את הכאב והפחד שאת חווה בשל מצבך הנפשי והפיזי. רוצה לשאול אותך, האם ניסית באופן ממש רציני טיפול Dbt? זה טיפול שעובד חזק על שליטה ב דחפים . הוא אורך בין שנה לשנתיים.

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית