הרעבה עצמית
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
שלום רציתי לשאול שאלה, לפני משהו כמו 10 חודשים שקלתי 110 קילו, אני 185. באותו הרגע הבנתי שזהו, בקושי בגדים עולים עלי ופשוט נמאס לי, לאט לאט התחלתי להפחית בארוחות, שותה רק נס בבוקר בלי עוגיות בצהריים חצי צלחת של האוכל שאמא הכינה ובערב משתדל לא לאכול כלום\איזה פרוסה קטנה עם תה. ירדתי ב10 חודשים האלו 20 קילו, וזה הגיע עד לימים שלא אכלתי כלום מהבוקר עד הערב. ותאמת אני ממש מרוצה מזה שירדתי כלכך הרבה והמחמאות מהסביבה לא מפסיקות להגיע וזה נותן עוד מרץ להפסיק לאכול. בתקופה האחרונה התחלתי לאכול יותר מדי ועליתי 5 קילו, אני שוקל היום 95 ולמשקל ההתחלתי אני ממש לא מתכוון לחזור והתחלתי להרעיב את עצמי שוב כדי להוריד את מה שעליתי+עוד כמה קילוגרמים שיהיה במשקל תקין. אם אני אוכל בערב איזה טוסט קטן כי היה לי חשק לאחר הטוסט יש לי המון חרטות על כך, ויום לאחר מכן אני מפצה על כך שאני לא אוכל ארוחת צהריים. האם כרגע אני מוגדר כמישהו עם הפרעות אכילה? האם במצב שאני כרגע אוכל לרדת מתחת לסף ה80? או שפשוט הגוף יעצר כי הוא חושב שהוא במצוקה כלשהי?
שלום רב! מבלי להכנס להגדרות של כן או לא הפרעת אכילה, ברורים שני דברים: 1. יש לך כוח רצון רב ויכולת לחולל שינוי בחייך. 2. כעת אין לך את הכלים לבנות לעצמך הרגלים יציבים שיאפשרו גם תזונה בריאה וגם הרגשה טובה. לכן, עליך לפנות בהקדם לתזונאית המומחית בהפרעות אכילה. תזונאית כזו הנה מומחית הן בצד התזונתי והן בצד הרגשי התנהגותי. ניתן להשיג תזונאית כזו דרך קופ"ח ואם יש צורך אסייע לך למצוא. תזונאית כזו תוכל לסייע לך למצוא את שביל הזהב ואת הדרך הטובה ביותר להשתמש בכוח הרצון האדיר שלך לטובת תהליך בריא ומספק. בהצלחה!!!
אני לא יכל לפנות דרך קופת חולים לתזונאי בגלל שאני כרגע חייל, וכיודע חיילים לא מבוטחים בקופות חולים. מה הדבר שאפשר לעשות במצב כזה? להמשיך בדרך שלי עד שאשתחרר או שיש אפשרות לקבלת הפנייה לתזונאי או משהו כזה? מקווה שאת מבינה בכל העניין של הצבא ושוב תודה על התשובה