מתי צריך להתעסק בזה ומתי לא

גילי שלום, אני בת 28. התייעצצתי כאן לפני זמן מה (שנה? שנתיים?) בנוגע לבעיות האכילה שלי. שקלתי 115 ק"ג, עם אכילה בררנית מאד והמנעות ממגוון רחב של מאכלים (גועל מאוכל רך ונמרח, צמחונות, המנעות ממוצרי חלב ועוד ועוד כשברקע פגיעה מינית מתמשכת מילדות). המלצת לי על תזונאית מתאימה וגם על חשיפה הדרגתית למזון. רציתי מאד, אבל פחדתי מאד ולא הצלחתי לפנות לשום מקום. לפני חמישה חודשים הסתבכתי עם דלקת גרון חריפה ואושפזתי בבית חולים. בלי לשאול אותי עשו לי הרבה בדיקות דם (שגם מהן נמנעתי עד כה). האשפוז בבית חולים והחוויה הרפואית האינטניבית והמפחידה שעברתי שם נתנו לי ניעור רציני ומייד התחלתי לחשוב פעמים על כל דבר שהכנסתי לפה. התחלתי לרדת במשקל ורופאת המשפחה הפנתה אותי לדיאטנית (כי הטריגליצרידים היו גבוהים..). מאז אני נמצאת במעקב של דיאטנית בקופת חולים וירדתי יותר מ-18 ק"ג במשקל... העניין הוא שהדיאטנית הזו לא מבינה כלום בבעיות אכילה, יש לזה חסרונות ויתרונות... במקום להרחיב את אפשרויות המזון צמצמתי אותן (לתפריט דיאטטי), אני יורדת נהדר, אבל זה מתיישב בדיוק על הבעיה שגם ככה יש לי. קל לי מאד לצמצם בסוגי מזון. אז אני לא יודעת. לא יודעת אם צריך בכלל להתעסק בזה או לא, אם בדיקות הדם כרגע בסדר ואני יורדת במשקל.. אולי זה פשוט מספיק.