מערכת יחסים לא בריאה

היי, אני וחברה שלי בנות 16 וזה גיל בו מתעסקים הרבה בכל ענייני התדמית. אני סבלתי מהפרעת אכילה בעבר ועכשייו אני במצב נורמלי (1.65 משקל 45) אבל המחשבות לא פשוט נעלמות לעולם. בשנה שעברה הצטרפתי לבית ספר חדש בו הכרתי אותה ובאותה התקופה אני עדיין סבלתי מהמחלה. היא התעניינה בנושא ולמרות שהיא כלכך כלכך רזה, רקדנית דקיקה ביותר שכל מי שעובר לידה מרים גבה בתהייה אם היא אוכלת משו, היא חשבה ועדיין חושבת שהיא שמנה. במהרה היא התחילה לשאול שאלות כגון:אני אפעם לא רואה אותך אוכלת! את לא רעבה ?, איך את כלכך רזה ?! וכו. השנה אנחנו כבר מדברות על הנושא בקלות. לאחרונה היא מפגינה התנהגויות שמאוד מתאימות למחלה ומאוד מתאימות לדימוי העצמי הירוד שלה. היא אוכלת בכמויות מאוד קטנות ועושה צומות ממושכים. זורקת את הסנביצים בבית הספר ועושה המון, אבל המוןן ספורט כל יום. היא מרזה במהירות, אבל הדימוי העצמי שלה רק מדרדר, בעבר היא הרגישה רע אבל היא הצליחה ללכת לים יחד איתנו (החברות) ולהנות בהיותה בבגד ים. כיום היא לא מסוגלת אפילו לחשוב על לבוא איתנו לים או בכלל להיתעסק באוכל, היינו אצלה אני ועוד חברה היום והיא דחתה באגרסיביות כל אפשרות לפעילות הקשורה באכילה. היא נורא התדרדרה ואני מאמינה שיש לקשר שלי איתה חלק גדול בנושא. אני מדברת איתה על הנושא הרבה והיא מודעת לכך שאני צמה וחושבת שעליי לרדת במשקל והשיחות יוצרות לה והאמת גם לי טריגר. לרגע זה הפך למעיין משחק משותף בנינו אבל מהר התעשתנו והחלטנו לא לדבר על הנושא. הבעיה היא, שהיא לא מוכנה לדבר עם אחרים בנושא. לא הורים, לא חברים ולא יועצים. וכשהיא לא מדברת על זה איתי, היא לא משחררת את התסכול הזה מעליה. והאמת? גם לי זה מאוד חסר. כך שחזרנו קצת לדבר על הנושא אבל אני מרגישה כאילו אני בתחרות איתה. אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות לגבי הקשר שלנו. אשמח לעזרה.

בנוסף, , למרות שהיא לא הכי תקינה, היא טוענת שנתוני המשקל וגובה שלי הם מתחת לנורמה, האם זה נכון? או שמה הם בסדר או טעונים לשיפור למגמת הירידה?

חמודה המשקל שלך ממש לא מתאים... אני בגובה שלך ושוקלת 52 ותמיד אומרים לי שאני מאוד רזה אז קל וחומר את.... תעלי במשקל..:)

עדיין אשמח לתשובה מהמומחים. ה- אחת, בהחלט צדקת. אני כרגע בתהליכי עלייה במשקל בשביל הצו ראשון שלי.