במצוקה, צריכה עזרה דחוף!

אז 25 שנה של אנורקסיה, מינימום 20 מתוכן הקאתי באופן מאסיבי והרסני, 2 ניתוחי וושט ואז נגמלתי סוף סוף מגיהנום ההקאות וכבר שנה וחצי בלי. אבל (!) אין לי חיים מאז.. הבטן שלי נפוחה ואני אומללה! אין זוגיות, לא יוצאת ולא יכולה לנהל ככה חיי חברה כלל. חרדות מטורפות ודכדוך. לא מסתדרת עם תרופות ולא רוצה לנסות שוב. עולה לי בימים האחרונים מחשבות על הקאות, לדעתי גם מהפן הנפשי אבל הרבה מהרצון להיפטר מהבטן הזו שאני שונאת ומקללת כל יום!! כמובן גם כי אני עם סימפטומים של צמצומים ואנורקסיה. בטוח גם זה מוסיף למחשבות על הקאות אבל אני לא ממש מרגישה רעב וזה נובע בעיקר מהבטן הזו שאני חייבת להשטיח. עד שנפטרתי מזה.. האומללות לא נגמרת.. אני כן :(

שלום רינה, כן בהחלט. עברתי הרבה אשפוזים במחלקה להפרעות אכילה, טיפולים פסיכולוגיים ממושכים, מעקב דיאטתי, קבוצות, היפנוזה עצמית ועוד. הטיפולים עזרו ונגמלתי מהקאות אך לא מאנורקסיה ואני מוגדרת כרונית. הקשיים הם גם פיזיים וגם נפשיים.