הפרעת אכילה בת 18....

היי.. כבר שנה בערך שאני כבר לא מי שהייתי.. תמיד הייתי ילדה רזה, אבל מלפני שנה בערך משום מקום, התחלתי לפחד על לעלות במשקל, לפחד מלהשמין ולהתייחס לאוכל בצורה אובססיבית ספירת קלוריות, מודעות לכמויות וערך התזונתי במה שאני אוכלת, הגבלה, מחשבה בלתי פוסקת על אוכל ועל מה אכלתי ומה אני אוכל ומה לא אוכל, המנעות מלצאת ולהיות בסביבת אנשים ואוכל וגם המצב רוח השתנה.. ירדתי המון במשקל ולפני חודשיים התחלתי טיפול אצל דיאטנית להשמנה אבל לא ספרתי להורים שלי על ההפרעת אכילה שיש לי.. אני מפחדת מהתגובה שלהם ולא יודעת מה אני צריכה לעשות.. כרגע מה שמפריע לי זה המחשבות הבלתי פוסקות על האוכל והאובססיה שיש לי מאוכל...( אני לא צריכה אשפוז שיכריח לאכול כי אני כן אוכלת ולא מתנגדת) אני לא כל כך יודעת מה לעשות וצריכה עזרה.. אשמח לעצתך

היי, אני בת 18 אני לא יודעת בדיוק לשים את האצבע למה הגעתי למצב כזה... אני רק יודעת שביום אחד התחלתי לפחד לעלות במשקל כי ראיתי שכל המשפחה שלי סביבי לא רזים ושאין לנו גנים טובים במשפחה ושאני היחידה שרזה.. ופחדתי להשמין וניסיתי לשמור על המשקל ויצא שפשוט ירדתי וירדתי וירדתי וזה רק הלך והתדרדר התחלתי לחשב כל דבר שנכנס לי לפה, להתחרט אם אכלתי יותר מידי וכל היום להתעסק באוכל כל סדר היום שלי מתבסס על אוכל והולך לפי אוכל .. אני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה לערב את ההורים שלי בזה למרות שהם העירו לי על הרזון שלי אבל תמיד הכחשתי גם מבושה וגם כי אני לא באמת יודעת איך להתמודד מולם עם זה ולהחשף זה כל כך קשה לי