אכילה ריגשית כפייתית
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
היי, אני בת 28. תמיד היתי מלאה. ניסיתי מלא דיאטות שלא צלחו עד שקלטתי שזה לא העיניין. אני חושבת שאני סובלת מאכילה ריגשית. כפיתית אפשר לומר. עברתי ועדיין עוברות משברים רבים בחיים והאוכל תמיד היווה מקום של נחמה. שמתי לב שכשאני עצובה אני אוכלת כשעצבנית אוכלת כשמחה אוכלת כשלחוצה אוכלת.. אני מרגישה שאני לא מצליחה להתמודד עם רגשות שאני חווה. שאני לא מצליחה להכיל אותם והם הסיבה שאני בורחת לאוכל. זה בא לידי ביטוי בהתקפי אכילה.. וכמה שאני מנסה להפסיק אני לא מצליחה. ואחכ אוכלת את הלב על כמות המזון שדחפתי אל תוך הגוף ופשוט בא לי למות.(אגב ניסיתי לא פעם להקיא אך לא מצליחה. זו חוויה שמרתיעה אותי מידיי.) אני מרגישה צמש ממש רע. כמו בתוך לופ. כדור שלג כזה שאני לא מצליחה לעצור. כי כשרע אני אוכלת ואוכלת ואז עוד יותר רע לי בגלל הריגשות אשמה לכמה שמנה אני ואיך לא מצליחה לסתום את הפה.... השאלה אם אפשר ואיך מטפלים בבעיה הזאת? כי ברור שדיאטה זה לא הכתובת.. ואני כן רוצה לרדת במשקל זה דבר שממש מטריד אותי ומעסיק אותי יום יום
שירה שלום. את צודקת. מה שאת מתארת מצריך פנייה למומחה להפרעות אכילה כדי לברר ולטפל בקשר ההדוק שיש אצלך בין מצב רגשי לאכילה. חשוב לי שתדעי שקשר כזה קיים אצל כולנו אלא שזה עניין של "מינונים" והמידה שהתופעה מעיבה על איכות חייך ובריאותך. אם את זקוקה להפנייה מתאימה לצרכייך את יכולה להתייעץ אתי. 0524491234.
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
