סתם..פריקה לילית

מה לא הייתי עושה עכשיו בשביל בייגלה חם,כנראה שלא שוברת את הדיאטה. דיאטה זו מילה מגוחכת להגדיר בעזרתה את המקום בו אני נמצאת.. ובכל זאת,הרצון לפחממה עכשיו מכל סוג שהיא,הוא מעבר לכל דימיון,רצון שבגללו אפשר לאבד שליטה על חייך ומחשבותיך. על הגוף שלך. ובכך גם על מצב רוחך. אני שוכבת במיטה מוקדם,חושך בחדר והדובי שלי בטח חושב שכבר אמצע הלילה,אם כי רק שמונה בערב,וזו הדרך היחידה לשמור על עצמי שלא אאבד שליטה,להסתתר עמוק עמוק בתוך הסמיכה. לא לצאת עד הבקר.. יכלתי לאכול עכשיו הכל,מקדונלדס,פיצה,פסטה,רביולי,סביח פלאפל,חומוס עם פיתה,אנטריקוט,אורז,סושי,מרק. הייתי מוכנה לבלוס את הכל יחד. ושאוכל לחזור הביתה לשכב מפוצצת על הספה ולהרגיש ממש סבבה.. בלי מחשבות נלוות שהרסו לי את החיים,שגזלו ממני את השמחה,את האהבה לאוכל לטעם,לחשק.. לבילוי משותף,לרגעים עם עצמי בבית קפה שכונתי.. קוראסון וקפה. סנדוויץ וסודה.. משהו לקיבה ולחיים הריקים שלי.