התייעצות נואשת לגבי בתי הסובלת מבולימיה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

24/07/2009 | 20:31 | מאת: עדי

גילי שלום, אני מבקשת להתייעץ לגבי בתי בת ה- 22, הסובלת מבולמיה עם קווים אנורקטים מגיל 17. חשוב לציין שעוד בילדותה ראינו סימנים מדאיגים שהצביעו על עיסוק יתר ביופי ובדימוי גוף, וניסיונה להיות דומה לנערות אחרות שנחשבו בעייניה לסמל ליופי ופופולאריות. עפ"י אבחנה פסיכיאטרית סובלת מהפרעת אישיות גבולית, הפרעת חרדה ודיכאון, הפרעת אכילה ובשנה האחרונה התרחב נושא החרדות להתקפי פאניקה קשים. כמו כן, היא לקוית למידה- ומאד נבונה. מתחילת גיל ההתבגרות החמירו קשייה, בעיקר על רקע קשיים לאורך השנים ביצירת קשר עם בני גילה וחוויות קשות של דחייה חברתית. על רקע זה לא למדה סדיר, היו הפרעות התנהגות עם תוקפנות קשה כלפי בני המשפחה (בעיקר אחותה התאומה- אשר מסמלת עבורה את ההצלחה בכל התחומים בהם היא מתקשה). לאורך השנים לא שתפה פעולה עם מיטב המטפלים והמומחים אשר העמדנו לרשותה. תרופות אנטי דיכאוניות ואנטי חרדתיות לא הועילו, לאחרונה חלה הטבה בתוקפנות עם טיפול תרופתי יחסית חדש (אינווגה). מזה שנתיים מסוגרת בבית ומסרבת לכל קשר עם העולם החיצון, כשכל הזמן חוזרת על אותן התשובות: אני אצא או אפגוש אנשים כאשר אוריד במשקל". במשך השנתיים האחרונות הייתה הזנחה קשה ביותר של נושא ההגיינה האישית- הפסיקה להתקלח במשך שבועות בשל הפחד מלראות את גופה ולהרגיש אותו בזמן המקלחת (לדבריה- להרגיש את הגוף השמן). לפני חודש אושפזה באופן רצוני במחלקה פסיכיאטרית, כשהמטרה שהוגדרה הייתה להכינה להגיע להסכמה להיכנס למסגרת טיפולית להפרעות אכילה. בבי"ח הפסיקה לאכול ושחררה את עצמה כעבור 3 שבועות לאחר שהצוות הרפואי שם גבולות בנושא האכילה ודרש ממנה לאכול 3 ארוחות ליום. מאז חזרה הביתה, ומצבה הולך ומחמיר, ובעיקר היאוש שלה. חשוב להבין שלא יצרה קשרים חברתיים במשך השנים, לא למדה ולא עבדה, ולמעשה- אין לה לאן לחזור. מרגישה שאין לה אופק, אך מסרבת לשתף פעולה ולחשוב על מסגרות טיפוליות ומשקמות. הטיפול היחידי שהצלחנו לעזור לה לקבל הוא שיאצו- מטפלת מגיעה הביתה פעמיים בשבוע. בכל זאת המחשבה האובססיבית שלה ממשיכה למנוע ממנה לפגוש אנשים- מלבד הוריה ואחותה- ולהגיע לתובנות לגבי החובה לטפל בהפרעות הדימוי גוף. בדבריה ניתן לראות עד כמה היא שבויה בתוך המחשבה החולנית על פיה היא לא תפגוש אנשים כשהיא נראית "שמנה". אנחנו- הוריה- קיבלנו הדרכת הורים לאורך השנים, וכיום אנחנו בקשר הדוק עם הפסיכיאטר המטפל, שלעיתים מייעץ דרכנו מאחר והיא מסרבת להגיע למרפאתו. לפעמים מדברת איתו בטלפון. אבל נראה שכל מומחה אליו פנינו כבר לא יודע מה לייעץ. אודה לך מאד לסייע לנו עם כל עצה או מידע שיוכל לעזור לנו לבדוק כיווני טיפול או התייעצות נוספים. מודה מראש על כל עזרה, עדי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עדי. אני מתנצלת שלקח לי זמן לענות. ראשית, רציתי להביע את התרשמותי ממסירותכם בטיפול בבתכם, אשר נשמע כי ההכלה שלה ושל קשייה אינה פשוטה כלל. לא ציינת היכן בתך אושפזה. ישנן מסגרות פרטיות המספקות אשפוז יום או אשפוז מלא ומטפלות בהפרעות אכילה. הן יקרות בד"כ אך אולי יכולות לתת מענה ביותר כלים כגון טיפול באומנות וכד'. אני תוהה לגבי עמדתכם בנוגע לבתכם. האם אתם מספקים לה את כל צרכיה ללא תנאי? איני מכירה אותה ואתכם, וגם לא את מצבה הנוכחי, אך יתכן, שיש לה מספיק כוחות על מנת שתדרשו ממנה משהו "תמורת" הטיפול שאתם נותנים לה, ובכך תתרמו להחלמתה. אם בתכם מצוייה בדכאון, אין בכוחותיה לטפל בעצמה או להתקדם. אבל, אתם מתארים כי היא השתחררה מרצון מביה"ח כלומר, היא לא חשה חסרת אונים אלא חשה שיש לה מספיק כוחות ורצונות משל עצמה על מנת להתמודד לבד, או בעזרתכם. זו אינה הגישה שלי בד"כ ואני מדגישה שוז שאיני מכירה אתכם, אך ישנם מקרים בהם "עודף אמפאתיה" למצב של החולה, עוזר לו לשמר את הפתולוגיה. מה יקרה אם תדרשו ממנה להתקלח/לצאת לקניות במכולת בתמורה לדברים שהיא מקבלת מכם כמובנים מאליהם? (בגדים/ כסף/ פלאפון). ד"ר שולמית בלנק, הנה פסיכיאטרית אשר מציעה דרך טיפול אשר יש שכינוה אגרסיבית, בילדים עם אובססיות. איני מכירה את עבודתה באופן אישי, אך ניתן אולי ללמוד משהו מהגישה הכללית. בטיפוליה, היא הנחתה הורים לאלץ את ילדם לעשות משהו פרודוקטיבי אשר הוא מסרב לעשות, על ידי תגמולו במה שהוא מקבל מהוריו כמובן מאליו. זה יותר מורכב ממה שאני מתארת אבל בגדול, זה עבד. ד"ר בלנק כתבה ספר בנושא: הורים טובים מדי / אורלי פוקס-שבתאי, ד"ר שולמית בלנק שווה להעיף מבט. בנוסף לכך, נשמע שבתך זקוקה למערכת שיקומית (חונכות, טיפול פרטני, שיקום תעסוקתי וכו). האם היא מוכרת בביטוח לאומי כבעלת נכות נפשית? האם היא זכאית לסל שיקום? אם כן, ניתן לבנות עבורה תכנית שיקומית שתתאים לה. עם סל שיקום, ישנם מקומות ספציפיים אשר מתקיים בהם תהליך שיקום ולאחריו דיור מוגן לסובלים מקשיים נפשיים. אשמח לתת לך פרטים נוספים על מקומות ספציפיים בהתאם לצרכיכם. תוכלי לתת פה עוד פרטים או ליצור עמי קשר במייל [email protected] או בטלפון 0544959060 נשתמע, גילי

היי עדי תהיתי אם קראת את תגובתי והאם הרגשת שהיא תורמת לך במשהו אשמח אם תוכלי לעדכן גילי

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית