אכילה כפייתית

שלום רינה וגילי, אני בת 30. הבולמוסים שמהם אני סובלת מלווים אותי שנים. בגיל 15 נרשמתי לשומרי משקל, ירדתי 12 ק"ג ועליתי 25. בהמשך השנים ירדתי 20 ש"ג והצלחתי "לשמור" על 15 מתוכם במשך 8 שנים. "לשמור" זה אומר כל הזמן להתעסק באוכל, לעלות ולרדת וחוזר חלילה, כשבכל פעם ה"גבול" הוא עלייה מקסימאלית של 5 ק"ג. במהלך השנים השבירות שלי היו באות לידי ביטוי בבולמוסים, ואז איכשהו כשהייתי נשקלת והולכת לקבוצות התמיכה של שומרי משקל זה היה עוזר והייתי מצליחה "לאסוף" את עצמי ולחזור לאכול מסודר. בכל השנים הללו המשכתי ללכת בכל שבוע לקבוצת תמיכה. לפני שנה וחצי עקב כמה שינויים בחיי, ה"גבול" של 5 הקילוגרמים הפך פתאום ל-10, נרשמתי לחלי ממן בתקווה שאולי שינוי מסגרת יעזור, ושוב - ירדתי 5 ק"ג ועליתי אותם בחזרה. בשבועות האחרונים אני נמצאת בבולמוסים בלתי פוסקים ועליתי בשבועיים כבר 3.5 ק"ג נוספים ואני קרובה "לאבד" את כל ה-20 ק"ג שירדתי. תחושות התסכול איומות ואני מרגישה אבודה. לאחרונה הגעתי לתובנה ששומרי משקל זו כנראה לא הדרך, ושלא הגיוני לחיות מבולמוס לבולמוס ושאני מאוד רוצה לטפל בהפרעה הזו. נמאס לי כל החיים להתעסק התעסקות אובססיבית באוכל ושמצב רוחי יהרס מכל בולמוס. אשמח מאוד להפנייה להמלצה מהו טיפול שיכול להתאים. אציין כי אני מטופלת שנים אצל פסיכולוגית קלינית, שעזרה לי להעצמה בתחומים רבים בחיים אבל בעניין הזה הטיפול איתה לא צולח. אציין גם שאני לא מתחברת לשיטה של NLP. תודה רבה רבה, מיואשת...

אני מציעה לך לדבר אם אישה שקוראים לה טל אור. תחפשי באינטנרט ויש לה גם פייסבוק. גרה נדמה לי בירושלים. הבנתי שעזרה להרבה אנשים. אין לך מה להפסיד. ואין לי שום עניין איתה, אני בעצמי אכלנית כפייתית. ועדיין לא נעזרתי בה..