לבד
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
אני בת 26. עובדת..סיימתי לימודים.. אני חולה כבר שבועיים עם מנוחה מהעבודה של כמה ימים,חזרתי שוב לעבוד וביום חמישי יצאתי שוב לחופשת פסח. לא לגמרי הבראתי,חלשה ומשתעלת עם המון ליחה וכאבים. הלכתי למוקד בשבת,עשו צילום וגילו דלקת ריאות,אני שוכבת בבית,אפילו לא יכלתי לומר לרופא את האמת,שאני לא אוכלת בכלל ולכן מסכנת את עצמי כי אין לי מושג אם אפשר לקחת גם אופטלגין,גם סירופ קודאין,וגם אנטיביוטיקה מבלי לאכול.. אני שוכבת בבית מרגישה חסרת משמעות..בבקר כבכל בקר נשקלתי וגיליתי שעליתי חצי קילו. חזרתי למיטה עם הראש מתחת לכרית..וניסיתי להתאפס אבל כעסתי על עצמי,על המחשבה הילדותית והמטופשת והמביכה שבטח עליתי חצי גילו כי יש לי מים בריאה. דיברתי עם אחותי בווטצאפ,מסתבר שגם לה יש משהו בריאות. לא דלקת..היא מזמינה אותי לבוא לאכול (מבטיחה לי שאין בזה שמן בכלל וגם לא סוכר) ואני מספרת לה שאני חולה..ומרגישה שאין בי תועלת. היא אומרת שאני צריכה חברות. אני מבקשת שתגדיר את המושג "חברות" והיא אומרת "מישהי שתוכלי לפטפט איתה...לספר לה..סתם לבלות" ואז אני מבינה,שלאנורקסיות אין חברות...זה לא מסתדר. לא לי בכל אופן.
שלום לך אורן. קראתי ממש בעיון כל מה שכתבת. הרי ברור גם לך שאת סובלת מאנורקסיה, ומה שלא כתבת הוא מה עשית עד עכשיו כדי לעזור לעצמך ולטפל בקושי הזה. ברור לי שכדאי שתפני לטיפול כמה שיותר מהר כי את סובלת.. אם יש לך שאלות או קושי לפנות לטיפול מסיבה כלשהי התקשרי אלי ואנסה לעזור. רינה בלום :052-4491234
ואת צודקת: אחת ה"מטרות" העיקריות של האנורקסיה היא לבודד את הסובל ממנה מבחינה חברתית, ואח המטרות העיקריות בטיפול היא להפסיק את הבידוד החברתי הזה.
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
