אכילה כפייתית
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
אני יודעת שהמקרים העולים פה יותר חמורים בהרבה מהבעיה שאני רוצה להעלות אבל חשוב לי לקבל עזרה בנושא הזה. אני פונה בשם אמי בקשר לאח שלי, הוא בן 24 ויש לו קטע של זללנות ואפילו אכילה כפייתית. הוא לא מפסיק לאכול עד שהוא רואה את הסוף של הקופסה. מצד שני הוא מאד קמצן במה שקשור לקניות לבית שלו של המזון. כולם מרגישים שזה מוגזם ואמא שלי מעירה לו על כך כי אין אף אחד במשפחה שמתנהג ככה, היא אפילו לפעמים מחביאה אוכל לפני שהוא מגיעה הביתה לסוף שבוע. אולי זה נשמע כאילו אני מגזימה אבל אני לא הוא מתנהג בגסות רוח וגורם לאנשים שמזמינים אותו להרגיש לא בנוח בגלל האכילה שלו ואפילו אחותי הגדולה לא מעוניינת לארח אותו כל כך. חשוב לציין שיש לו גוף יפה הוא לא שמן בכלל ועושה ספורט וכולם אוהבים אותו מאד. אתם חושבים שיש לו איזה בעיה? ובכל מקרה איך אמא שלי יכולה לטפל בעניין הזה?, כי כבר לא נעים לה להעיר לו.
שלום לך לירון. הבעיות בפורום צפויות להיות מגוונות אך אין בעוית יותר או פחות חשובות וטוב שפנית אלינו בשאלתך. תארת מאד יפה את אי הנעימות שאחיך מעורר בהתנהגותו, אך לא כתבת כיצד הוא מרגיש. האם הוא מתבייש לאחר שאוכל? מתנצל? נהנה מהאוכל ואדיש להערותיכם? העניין מאד חשוב על מנת להבין מה מקור הבעיה. יתכן שמדובר בבחור בריא נפשית עם תיאבון בריא אשר אוכל במידה המתאימה לו (דבר אשר דורש אולי יותר התחשבות מצידו או הערכות עם יותר מזון מצידכם אך אינו מעיד על אכילה רגשית כפייתית) אבל יתכן ואחיך אוכל מתוך קושי רגשי ובאופן כפייתי, ומתקשה להפסיק גם אם הוא מאד רוצה. במקרה כזה, בקשות וכעס מצידכם לא יעזרו לו, כי הוא זקוק לעזרה מקצועית על מנת לשלוט בעצמו הייתי בוחרת מישהו מבני המשפחה אשר אחיך מרגיש עימו בנוח ומנסה לברר דרכו מה קורה ולפעול בהתאם לכך את מוזמנת לעדכן. אני כאן גילי
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
