האם אני מפתחת הפרעת אכילה?

היי יש לי שאלה לגבי הפרעת אכילה. אני שנים מתמודדת עם דיכאון לא מאד פעיל ולא מטופל (בעיקר מחשבות ונסיונות אובדניים והסתגרות אבל תפקוד תקין כלפי חוץ ואף אחד לא היה מודע לזה) ולאחרונה התחלתי טיפול פסיכולוגי וכדורים. מאז אין לי תיאבון, אני מנסה כמה שפחות לאכול, אוכלת נגיד כוס קפה עם עוגיה במקום ארוחה והרבה פעמים נהנית לא לאכול כשאני מרגישה רעב. אבל כן אוכלת בסדר בסופו של דבר. אני נחשבת רזה ותמיד הייתי רזה אבל תמיד אני מפחדת שאני ישמין ואני לא אוהבת את הצורה של הגוף שלי ותמיד רוצה לרזות ולעצב, עשיתי מלא פעמים דיאטות בחיים אפילו שלא הייתי באמת שמנה , גם דיאטות קיצוניות כמו לאכול רק מרק וירקות שבועיים וכאלה. יש לי חברה שלפני שנתיים התחיל לה הפרעת אכילה ואני איתה בכל הסיפור הזה של אשפוזים והכל ומאד מעורבת בסימפטומים והכל, ולפעמים אני מרגישה שזה משפיע עלי שאני גם רוצה להיות רזה. בכללי אני מרגישה תחושה כזאת שאחרי שנים שסבלתי בלי לקבל עזרה אי רוצה שכולם יראו שאני באמת סובלת (כי כרגע אני יציבה פחות או יותר ומרגישה שכולם רק רוצים שאני יחזור לתפקד כרגיל וזהו והכל בסדר איתי) השאלה אם זה באמת בעיה או שזה סתם פחדים או שיכול להיות שאני גורמת לעצמי להפרעה או משהו כזה תודה!!

אני ישמח לקבל תשובה מהירה ורציתי להוסיף שבימים האחרונים כשאני חושבת על מאכלים מסוימים כמו בשר או על הארוחות הגדולות שיהיו עכשיו בחג אני ממש נגעלת לחשוב על זה ואני אוכלת הרבה פחות, אני גם חושבת הרבה על אוכל ועל שאני מפחדת מהפרעת אכילה ויוצא לי משפטים שזה מגעיל האוכל וכאלה. ומצד שני כשאני פתאום מפחדת שזה יכול להתפתח להפרעה אני מנסה כן לאכול ארוחה נורמלית אבל כשאני חושבת על זה אני מרגישה שאני פשוט רוצה להיות חולה וזה לא באמת קורה מעצמו השאלה אם זה יכול לקרות כי אני רוצה ואני צריכה להזהר או שזה סתם וזה יעבור מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת אבל לא נראה לי ברמה מאד קשה מחכה לתשובה