מה יש לי ? לא מבינה כבר כמה שנים
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
שלום, אני אנסה להסביר את שאלתי המסובכת אני בת 24 היה לי בעבר אנורקסיה קשה הייתי צמה ימים שלמים עושה ספורט באובססיביות וכל הזמן חושבת על רזון ומשקל בשאיפה לרדת לתת משקל קיצוני ירדתי המון במשקל הייתי בבתי חולים והמון טיפולים נפשיים אחרי כמה שנים הגעתי לאיזון עליתי קצת במשלק והתחלתי יותר להיבן מה זה בעצם הפרעת אכילה להבין את המרכיבים שלה ולמה זה קורה לי לאט לאט יותר ויוֳ התקדמתי וכן הצלחתי קצת לאכול הבעיה שלי שמלווה אותי כבר המון המון שנים זה שאני כל הזמן מרגישה שאני מתגעגעת למצבים האלו של ההרעבה העצמית הממושכת הייתי מקבלת המון תשומת לב(שלילית) וגם הייתי רזה רזה וכיום אני כבר לא ככה כמו פעם וזה חסר לי אפילו שאני סבלתי מאוד מאוד אני כיום אוכלת יש לי ימים שאני פתאום צמה ויש פעמיים שאני מקיאה הכל אבל ביחס לפעם אני ממש נחשבת לבריאה הבעיה שלי זה שאני כל הזמן חושבת על האנורקסיה וגם שיש לי המון טרומאות ממה שחוויתי שם המון זכרונות שכל הזמן צפים לי ומחשבות שאני לא מצליחה להריגע וזהקשה לי ממש אני כל הזמן מוצאת את עצמי רוצה לחזור להיות אנורקסית הכי הכי חולה וגם יש לי פחד להתנתק מזה לגמרי זה עצוב לי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות יש לי כל הזמם שיוניים בהרגלי אכילה או שאני צמה לגמרי לגמרי ולא אוכלת או שאני אוכלת כל הזמן או שאנ אוכלת ומקיאה או שאני עושה המון ספורט אני מרגישה שמשהו פנימי שתוכי מפחד להיפרד מזה לגמרי וגם שאני כל הזמן מרגישה ואומרת לעצמי שאני שמנה אז אם אני מרגישה כל כך שמנה למה אני כן אוכלת ? למה מבינה את עצמי ומה יש לי אשמח לעזרה תודה רבה
שלום לך שיר הודיה. לפני כל מה שכתבת את עוברת עכשיו מצב של התמודדות שוב עם אנורקסיה - בולימיה. אם הצלחת בעבר להגיע למצב שאת מנצחת את המחלה, אין סיבה שלא תצליחי שוב. אבל את זקוקה לעזרה בזה ממטפל שמומחה להפרעות אכילה. את רוצה ליצור קשר עם מטפל שהיכרת בעבר? אם אין לך אוכל לעזור לך למצוא . מוזמנת לכתוב לי בפרטי 0524491234.
היי תודה על התגובה, אני אסביר לך אני נמצאת בטיפול כרגע לא בטיפול של ההפרעת אכילה כי אני כבר בהחלמה מלאה ממנה ובתכלס כל הזמן בראש שלי יש געגוע רק לתחושה הזאת של השליטה לתחושה הזאת שאני מצליחה לא לאכול ימים שלמים ולצום אני לא מתגעגעת לסבל שהיה לי שם כי זה היה נוראי ועד היום יש לי טראומה מהמצב הנפשי הנמוך הייתי סיפרתי למטפלת שאני המון מתגעגעת לימים שהייתי צמה ולא אוכלת כלום והייתי יוצאת מהדעת אם הייתי אוכלת אז היא בעצם הסבירה לי שאני מתגעגעת לתחושה הזאת של הניתוק הרגשי זאת אומרת שאנורקסיה זה ניתוק רגשי ניתוק מהעצמי ובגלל שכיום עדיין קשה לי אני עדיין מתגעגעת למצב הזה של הניתוק מתגעגעת למצב שבו אני לא מרגישה כביכול והיא אמרה לי שכים אני יותר מחוברת לעצמי ויותר מרגישה את הכאב מהחיים ופחות בורחת ולכן אני מתגעגעת למקום הזה אוף זה כל כך מוזר אני אוכלת ותוך כדי אומרת לעצמי: איזה באסה שאני לא כמו פעם שהיית מקיאה אפילו תפוח אני מתגעגעת לשם אפילו שכיום הרבה יותר טוב לי זה היה סבל נוראי יש פה משהו לא הגיוני ועצוב אני מרגישה שאני לא מסוגלת לוותר על האנורקיסה אני אוחזת בה חזק בכל הכוח אפילו שהיא הורגת אותי גם מבחינה נפשי וגם פיזית אני אוהבת אותה אוהבת אותה ומתגעגעת ואני מרגישה שהמחלה היא לא בשליטה שלי זאת אומרת היא מגיעה אלי לפעמיים בלי שליטה וגם מתרחקת ממני בלי שאני רוצה וזה כואב לי למה אני מתגעגעת לסבל הזה? ומה זה אומר הגעגוע הזה? געגוע זה אומר שאני עדיין חולה?
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
