מה לעשות ):

רהי, אני פעם ראשונה כותבת כאן.. אני נמצאת באי ודאות עם עצמי, מצד אחד אני יודעת שזה הפרעת אכילה מצד שני אני לא מקבלת את זה עם עצמי אני די מדחיקה את זה שאני אכן סובלת מזה ואני אומרת שאני מקיאה לא בגללל זה שיש לי בחילה ושהחידק בקיבה גורם לי להקיא, אך אני יוודעת היא שאני אשמה שאני אוכלת בצורה מופרזת מרגישה אשמה שמנה ומקיאה שוב אוכלת ושוב מקיאה .. אני הידועה בתור זאתי שתמיד רעבה ואוכלת הרבה.. רציתי שאמא שלי תשים לב לזה ותעזור לי אבל היא לא שמה לב ולפנות אליה עם הבעיה אני ארגיש שאני פוגעת בה שאני ככה, אני גם בנאדם חרד לוקחת רסיטל שלוש כדורים ביום):מה לעשות עם המצב הזה? אני מרגישה תקועה בתוך בועה שחורה

רוית, מצוקתך ניכרת ומעוררת אמפטיה. אבל.. אין מנוס מפנייה לייעוץ/טיפול מקצועי-פסיכולוגי, אצל מומחה/ית להפרעות אכילה. ייתכן ואפילו טיפול קצר יהיה בו כדי לסייע לך להתמודד ביחסייך עם אמך ובעיקר לסייע לך לשלוט על הפרעת האכילה ממנה את, כנראה, סובלת.

אני בת 21 ולוקחת רסיטל בערך שנה וקצת בגלל בעיות לחץ וחרדה אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי , ואצל פסיכיאטר, לא ממש התעמקנו על הבעיה של ההקאות, עם אמא שלי אני לא מסוגלת לדבר על זה .. אני מתביישת בזה וקשה לי לדבר על זה פנים מול פנים, כל פעם אני באה לדבר על זה אני עוצרת את עצמי..

לפעמים המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לאדם שאנחנו אוהבים היא לתת לו לעזור לנו. אני מדברת מניסיון.. הייתי במצבך וחבל לי שלא הלכתי לאמא שלי מוקדם יותר. תתפלאי כמה כוח אפשר לשאוב מהוודאות שמישהו אוהב אותך ומוכן להישאר שם לא משנה מי ומה את רק בגלל שאת את. זה עושה את כל ההבדל...