לא מצליחה להתגבר

שלום, אני מנסה להחלים מהמחלה כבר במשך שנתיים, אך אני נופלת כל פעם! הכל התחיל מקנאה...עד כמה שאני מתביישת בעצמי בגלל ההרגשה הזו!!! ניסיתי לגרום להרגשה זו להעלם, אך היה בי פחד תמידי שחבר שלי (בעלי להיום) יתעניין בבחורה זו, או בחורות דומות לה, בגלל המראה הסקסי, כפי שכל החברים נהגו להגיד באותו זמן. אני לא הבנתי עד כמה שהיתי יפה באותו זמן, כי לא היתי דומה לבחורה זו וכי לא אמרו לי מספיק. לכן, נוצר מצב שניסיתי לרזות, כדי לא להיות יותר מלאה ממנה. לא הבנתי שהתחלתי לפתח הפרעת אכילה, ממנה אני סובלת עד עכשיו... בערך שנה אחרי שהציפו אותי מחשבות אובססיביות עליה, בן דוד שלי נהרג בתאונת דרכים. ואני אפילו לא הספקתי לראות אותו, לפני שנפתר בבית החולים, לא הספקתי להגיד לו שהיתי רוצה להיות לבת דודה טובה יותר, להעביר איתו יותר זמן ושאני מצטערת שהתרחקנו אחד מהשני. המאורע שבר אותי...התחלתי להקיא אחרי ארוחות, התחלתי באופן אובססיבי לקרוא חומר על דיאטות, התחלתי לספור קלוריות ולעשות ספורט כמעט כל יום. החלתתי שלאכול שומנים זה לא טוב, ומפחמימות פחדתי בטירוף והירק נהפך לחבר הכי טוב שלי. כל הזמן העסיקו אותי מחשבות על אוכל ועל אופן הכנה שלו, כך שאוכל לאכול אותו- כלומר, בלי שמן.אלה היו המחשבות שלי כשהתעוררתי, במהלך היום ולפני שינה. רזיתי נורא, ויום אחד הסתכלתי במראה ונבהלתי! הסכמתי ללכת לתזונאי, למרות שאופן האכילנ וסוג המשון היה הטוב ביותר בעיניי. זה לא עזר, ועלייה קטנה במשקל הפחידה אותי עד כדי כך שהתחלתי להקיא שוב (היתה הפסקה בהקאות כי הצלחתי לא לאכול כמעט ושלטתי בעצמי). לבסוף, הגעתי למרפאה להפרעות אכילה ברמבם. לקחתי תרופות נגד דכאון, עליתי במשקל מה שהכניס אותי לדכאון עוד יותר. עכשיו, מצב הרוח שלי יציב יותר ואני לקראת החלמה, אבל כל הזמן אני נופלת, לא מצליחה להשתחחר מזה, לא מצליחה להיות מאושרת אם אני לא נראית רזה יותר... וקשה לי לדבר לפסיכיולוג שלי, אני לא מצליחה להפתח בפנייה... אני אשמח לעיצה שתעזור לי לשנות את דרך המחשבה שלי. תודה

תודה רבה, אני אמרתי לה את זה כבר ומכווה שהיא מספיק מנוסה לפתח את הנושא יחד איתי...קשה לי להפתח בלי שיעזרו לי לעשות זאת, כפי שאמרתי קודם. יש לי גם בעיה עם דימוי עצמי. אני לא רואה את הגוף שלי באופן אובייקטיבי, למרות הטיפול שאני עוברת. אני נראית לעצמי מלאה, ולמרות שאנשים אומרים לי שזה לא כך, אני מקבלת את זה בתור שקר לבן. האם הטיפול שהצעית יעזור לי לראות את עצמי איך שאני נראית באמת? האם יש אפשרות לחזור ולהיות נורמלית שוב? כל הזמן אומרים לי במרפאה שאף פעם לא מחלימים מזה ב100%, האם זה אכן כך? כם אם אני אנסה בכל כוחותיי? אני כל כך עייפה!...

מבינה מאוד לליבך ומחזקת רת ידייך