עייפה..........

אני עייפה,כ"כ עייפה. רוצה לישון ולא להקיץ לעולם. ההתמודדות קשה ואין לי כוחות. אני רק רוצה כבר לחדול.ואפילו הדאגה למי שישאר מאחור כפי לא מצליחה להרים אותי,ללמד אותי לדאוג לעצמי. כ"כ הרבה שנים,כ"כ הרבה ניסיונות וטיפולים שנועדו להחזיק גוף שרק נשימה מחזיקה אותו בחיים. לא מאמינה יותר בכלום.לא באנשים,לא בעצמי,לא בקדושת הגוף. אבל ההרס הזה כואב מידי,איטי מידי לא עומד ביחס ישיר לסבל של עוד יום. אני לא יודעת מה אני מבקשת,אולי רק להוציא קצת החוצה,לתת לעצמי להסיר מעט את המסיכות שביום יום רק הן מצליחות לגרום לי לחיות.או לפחות להראות כאחת כזאת. הקונטרסט הזה בין החיים שבחוץ לחיים שבפנים שובר אותי. היום יותר מתמיד. וכבר אין לי כוח.