שאלה...

שלום לך. עולים בדעתי כמה דברים. עלינו להפריד בין האנורקסיה לבין החיטוט בפחים שכן אלו שני עניינים נפרדים למרות שקיים בינהם קשר. עלייך לטפל בקושי שלך לעלות במשקל ובחשש שלך מהשמנה, ונשמע שאת עושה זאת וטוב שכך. עניין שני הוא החיטוט בפחים. אני יכולה לחשוב על כל מני דברים שהוא עשוי לסמל, אשר קשורים לאנורקסיה, ביניהם התחושה שלא מגיע לך משהו חדש משל עצמך אלא רק דברים שאחרים לא צריכים, תחושה שאת מלוכלכת ועוד. אם היו אלו רק תחושות או מחשבות, הבעיה הייתה קטנה יותר. אך את מספרת שזו הדרך היחידה שלך לאכול כעת. וזה כן עניין בעייתי מבחינה אובייקטיבית ולא רק מבחינת המשמעות הפנימית. כיצד לדוגמא תאכלי במקום של לימודים או עבודה? האם תחטטי בפחים בציבור או שתרעבי עד שתהיי במקום נסתר? כיצד תגיב לכך הסביבה? מעבר לכך, העובדה שלא חלית עד כה (וזה מפתיע אותי) אינה מעידה על העתיד. אכילה של אוכל שלא קורר ונשמר כהלכה, ואשר בקרו בו מיני בעלי חיים כחתולים וזבובים, יכולה להיות מסוכנת ביותר ובמקרים מסויימים אף להביא להרעלה ומוות. זה לא יכול להיות פתרון קיומי לדעתי. שימי לב. אני לא מותחת ביקורת על הדחף לעשות את זה ואיני באה להגיד שאת אדם לא טוב בשל נטיה זו, אך אני כן אומרת שהנטיה הזו מסכנת אותך מבחינה בריאותית וחברתית. עניין שלישי הוא השימוש שלך במילה "התמכרות". גם את ככל הנראה מרגישה שהחיטוט בפחים משמש תפקיד רגשי כפי שקורה בהתמכרות ולכן כנראה גם לך ברור מבפנים שמשהו אינו כשורה. מה דעתך על הדברים? אני ממליצה לך בחום לקבל את העובדה שיש לך התמכרות שנעימה לך לטווח הקצר אך מזיקה לך לטווח הארוך ולכן עלייך להתגייס להגמל ממנה עם כל הקושי שבדבר. עדכני מה חשבת. גילי