לא היה לי אף פעם סכך לראשי
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
חיי סוכה מתקפלת שמחזיקה בדיוק שבעה ימים וגם זה בקושי רב. לפעמים הרוח מעיפה את המוטות ואני לא מייצבת אותם בחזרה. רואה איך היא נופלת בואדי לחלקיקיה הרבים ולא עושה דבר. אני כבר לא בונה סוכות יותר. לא בונה יותר שום דבר.
תודה ששתפת. אני מתארת לעצמי שחלק גדול מחוסר היכולת לבנות לך בית פנימי קשורה לגדילה באווירה שלא נתנה בית חיצוני מספיק יציב. מה שאומר שזה לא באשמתך שכך למדת. האם זה עוזר לך לדעת את זה? כן ולא. לא, כי זה לא משנה את העבר או את המציאות החיצונית וכן, כי זה אומר שיש בכוחך לשנות משהו. בהדרגה, במאמץ, אבל הדברים שהתחילו מבחוץ וחילחלו פנימה, לא חייבים להיות נצחיים ולהשתחזר שוב ושוב. דוגמא חיה לכך היא נוכחותך כאן. הכתיבה שלך בפורום מאד אישית, רציפה, נוגעת ללב ותורמת לתחושת הבית שיש כאן עבור בנות רבות. זה אומר שלמרות הכל, ולמרות תחושתך שאינך יכולה לבנות, יש בך כוח בניה ויכולת לטפח משהו בינאישי טבעי ומשמעותי גם עבורך וגם עבור אחרים. המשיכי לכתוב גילי