לבד

לא יודעת מה לעשות...לגמרי...כל המטפלים שלי מסביבי דורשים אישפוז ובדחיפות. הגעתי למצב גופני לא טוב ואושפזתי מס' פעמים לאחרונה במחלקה פנימית בגלל ירידה מסוכנת במלחים והפרעה בא.ק.ג (אני לא בתת משקל, משקלי 49) אינני מסוגלת להתאשפז שוב בהפרעות אכילה, הייתי מאושפזת שם פעמיים! אצטרך לוותר על ירידה במשקל ומסתבר אף אעלה במשקל. אני לא יכולה, אני סובלת, אני רוצה עזרה ואף אחד לא מוכן לתת לי אותה ללא אישפוז, רופא אמר לי שלא אוכל לחיות כך עוד הרבה זמן, כבר הייתי בין חיים למוות. עכשיו, אני אחרי שבוע של צום בו לא הכנסתי לפה מאומה אפילו לא מסטיק ואני כבר לא מסוגלת לחשוב!! אולי המוות זה הגורל שנקבע לי???

לא!!!!!!! המוות זהו לא גורלך, גורלך הוא לאן שהחיים עצמם יובילו אותך ולא וויתורים! אלו החיים שלך ואל תוותרי עליהם, אף אחד לא יוותר עליהם במקומך, אף אחד לא יחיה אותם במקומך, את זאת שצריכה לחיות ולמצוא את המקום עבורך כדי להחלים ולחיות חיים שפויים ובריים. אם המטפלים סביבך דורשים אישפוז בצורה כה דחופה, יכול להיות שהם צודקים ומצבך הבריאותי אכן מסובן וצריך לייצב לך אותו ועל מנת לעשת ת צריך שתהיי במנוחה בבת"ח בו ישגיחו עלייך? אל תשללי מיד אישפוז, אמנם זה מפחיד ומרתיע, אבל תחשבי ע"כ שבסופו של דבר אף אחד אינו רוצה ברעתך, הרי זה לא באמת יועיל למישהו.. להגיד המוות זה הגורל שלי אולי זו הבחירה מהמקום החלש והקל... אל תוותרי לעצמך ותגררי למקומות כיביכול בהם קל לך לחיות אך הם מסוכנים לעצמך, לבריאותך.. תחשבי ע"כ..