שוב שלום,

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

23/05/2009 | 23:29 | מאת: אנה

חיפשתי הרבה זמן את הפורום הזה, זאת אנה [שם בדוי] מהתגובה למטה. רק רציתי להודות לך על התגובה המנחמת, אני בתהליך של התגברות על עצמי, הבנתי שכל זה רק קטע של בגרות, קטע מסוים בחיי שיעבור גם הוא. שאלת עם יש לי פיסיכיאטר, הדיאטנית שלי אכן קבעה לי תור לצורך אבחון. רציתי לשאול שאלה מסוימת בקשר לחברה טובה שלי, גובהה 167, והמשקל שלה עומד על 72 ק"ג, התחברתי איתה לאחרונה ואני מאוד דואגת לה. היא הולכת קבועה לדיאטנית ולמכון כושר, אך זה לא עוזר לה, אני מנסה להיות לצידה ככל האפשר, לעודד אותה, ולהפיך בה תקווה, אך אני רואה שזה לא עוזר והיא מתחילה לפתח הפרעות אכילה בכיוון הבולימיה. ניסיתי לקיים איתה שיחת נפש ארוכה ולהסביר לה שמתוך ניסיון זה לא הדבר הנכון לעשות ויכול להגמר הרבה יותר גרוע, אבל אני רואה שהיא מתייאשת לאט לאט, ואני לא יודעת מה לעשות. היא התחננה שלא הפנה לאמא שלה, אבל אני לא רואה שום ברירה אחרת. אשמח לעזרה ממך, רעיונות, טיפים, מילות עידוד יתקבלו בחום.

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך אני לא יודעת אם השם שבחרת לך כאן "אנה" הוא מקרי, אבל אשמח אם תחליפי אותו כי זה שם אשר מסמל פעמים רבות הזדהות עם מחלת האנורקסיה ועידוד שלה בנוגע לתהליך שלך, אני שמחה לשמוע שאת חשה כי את בדרך טובה ומשתפרת. בנוגע לחברתך, לא כתבת מדוע נראה לך שהיא הופכת לבולימית. האם היא אוכלת באופן לא נשלט? האם היא מקיאה? אם זה המצב, עליך באמת לערב מישהו מבוגר שאכפת לו ממנה. אם לא את הוריה אז אחות גדולה, את המורה, היועצת בביה"ס וכדומה. כחברה, את יכולה לתמוך אך אין ביכולתך לרפא אותה מקשייה. שיהיה בהצלחה ואת מוזמנת לעדכן, הפעם בשם חדש ובריא יותר... גילי

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית