בולימית על סף תהום
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
לפני 4 שנים זה התחיל הבולימיה דפקה בדלתי ועכשיו אני על סף תהום אין יום שעובר או יותר נכון לילה שאני מבטיחה לא עוד ורוצה לתלוש את התואר הזה מעליי אבל אני נכשלת פעם אחר פעם ומרויחה רק קילוגרמים עודפים וייאוש אני מרגישה שברירית לא שפויה אבל דבר אחד אני רוצה חיים נורמליים בחזרה לא להיות עבד של האוכל ושהמחשבות שלי לא יהרגו אותי מרוב חשיבה אובססיבית על אוכל!!!! אני רק לא יודעת מאיפה להתחיל מה לעשות אני מפחדת אני בת 20 וקצת שהרסה את ההתבגרות שלה בלי חבר בלי אהבה בלי תשוקה לכלום מזל שאת הצבא סיימתי בשיניים הכל בהחבא בסתר רק אמא יודעת והיא מיואשת הבטחתי לה שאפסיק אבל אני לא מסוגלת לבד מה עושים? אני רוצה להנות מהחיים ואני מרגישה חלשה בלי חיים בתוכי כאילו הבולימיה לקחה לי את הנשמה. אני מקיאה הרבה יותר מכמה פעמים בהתקף בולמוס אחד וכשהוא דועך אני מצליחה לשמור על שפיות לכמה ימים ואז הכל חוזר אני לא מצליחה להשתחרר מהמגעל הארור הזה לבדי. בבקשה עזרי לי שלך, מיואשת
שלום לך עדי מתנצלת שלקח לי זמן לענות. נשמע שאת סובלת סבל גדול. את כותבת שאת בת 20 וקצת שהרסה את חייה ואני רוצה להגיד, את רק בת 20 וקצת. יש לך עוד שנים רבות ויפות לחיות, וכדי לנצלן את חייבת לטפל בהפרעת האכילה. יש בפורום רשימה של אופציות טיפוליות בהפרעות אכילה, בהתאם ליכולת כלכלית ולמקום מגורים. בעקרון, בולימיה דורשת שילוב של בדיקה רפואית (להעריך את מצב הגוף לאחר ההקאות), טיפול רגשי על מנת להבין את המניע לבולימיה ולשנותו, וטיפול תזונאי באוריינטציה קוגניטיבית התנהגותית על מנת לשנות הרגלים אוטומטיים. שילוב זה ניתן להשיג באופן מפאתי או אשפוזי בהתאם לצורך. ממליצה לך בחום להתחיל מפניה לפסיכולוג או למרפאה מתאימה לטיפול בהפרעות אכילה, ולהמשיך משם. מחכה לשמוע מה חשבת. גילי
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
