לא יכולה יותר !!!!!

אין לי כבר כוח לחיות,אני כל כך קרובה לסיים את החיים האלה.. התחלתי טיפול בהפרעות אכילה לפני כשבועיים והפסיכולוגית עושה בינתיים רק איבחון,הטיפול עצמו עוד לא החל.. היא ביקשה ממני להפסיק עם הכדורים המשלשלים ועשתה איתי מעין חוזה שלא אפגע בעצמי עד הפגישה הבאה. אני התאפקתי שבועיים לא לגעת בשום כדור. ועכשיו הלכתי וקניתי חבילה חדשה כמו מטומטמת..ובטח אתעורר באמצע הלילה ואמא שלי תשמע שאני בשירותים וישר תדע שלקחתי כדורים.. חתכתי את עצמי בידיים מרוב שנאה עצמית ! אני לא יכולה להתאפק ולחכות כמה שבועות עד לפגישה עם הפסיכולוגית-מיום ליום המצב שלי נעשה יותר גרוע. אין לי כוח ללכת לבית הספר,אין לי כוח לדבר עם אף אחד כולם חופרים לי[אני מבינה שזה מדאגה] אבל שיעזבו אותי בשקט !! אני רוצה למות באמת שאני רוצה ל מ ו ת ! יותר מאי פעם אני דבוקה למחשבה הזו .. היועצת שואלת אותי כל יום אם הכל בסדר ואם אני עומדת בהבטחה שלי לא לגעת בשום דבר ולא לפגוע בעצמי ואני אומרת לה שהכל בסדר,חברות שואלות אותי אם הכל בסדר וכמובן שהתשובה היא "כן ברור" אבל מבפנים אני שבורה,קרועה,מתה !

בטח שאת יכולה!!! בתור אמא כל מה שאני יכולה לבקש ממך הוא, שתדברי ממש עכשיו עם אמא שלך. גם אם נדמה לך שהיא כועסת עלייך או מאוכזבת ממך את חייבת להבין שאת הדבר הכי חשוב עבורה! גם אם התגובה הראשונית שלה תהיה כעס (לא יודעת אם יש סיבה בכלל) הרי שמיד אחר כך היא תבין כמה היא בת מזל שדיברת איתה, ונתת לה את הצ'אנס לעזור לך. אני מבינה שאת חשה חוסר אונים מוחלט, אז ב ב ק ש ה דברי איתה, ואל תפגעי בעצמך בשום אופן! אם תסתכלי לאחור על הסיטואציה בעוד זמן מה, לא תביני אפילו למה הגבת בכזו חריפות...

לפגישה עם היועצת את יכולה לדבר עם אנשים פה ובפורום השני של דוקטורס