מתקשה להבין
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
בעלי כבן 27 סובל מעודף משקל הוא גבוה 193 ומשקלו כ102 לאחר ירידה של 22 קילו מגופו הוא אוכל בצורה כפייתי כול היום אוכל ואוכל בצורה מחרידה וזה מגעיל אותי הגישה שלו לאוכל והצורה בכלל החזרתי שלו לאוכל אוכל וסובל מהתקפי רעב תמדים מה עלי לעשות מבלי להעליב אותו אני ניגעלת לשבת לידו בשולחן ולאוכל ואני מוצאת את עצמי כול הזמן מבקרת אותה על צורת האכילה שלו שהוא מסייים בשניה מתנהג כאילו אוכל רק שלו וכאילו לא ישאר יותר אף פעם אוכל מה עלי לעשות.??? וחוץ מזה איך לא מעבירים לילד גישה כזו כייתי לאוכל .?? ואיך גורמים לכך שלא יהיה בנינו פיצוצים על אף המצב הגועלי הזה.? כול הענין הזה התחיל אצלו בגיל הבגרות ששם היה צעיר ורזה היה ספורטאי מצטיין שלפתע בשל בעיה בראותי הפסיק עם זה וכעת ושהכול תקין אני רוצה לשמוע על ספרוט ככל אנא עיזרי לי בבקשה ותודה
שלום ליאת את מתארת בכנות רבה את התחושות הקשות שלך מול אכילתו הרגשית של בעלך. את שואלת מה ניתן לעשות. במישור של בעלך, הוא יכול ללכת לטיפול נפשי ולהלחם במצב, אך הוא צריך לרצות זאת. מבחינתך, נדרשת עבודה פנימית או בטיפול על התחושות שהתנהגותו מעוררת בך. הדבר המשמעותי ביותר יכול להיות במקרה זה השילוב בין השניים. ייתכן שאם בעלך יבין באופן עמוק כמה קשה לך לראותו פוגע בעצמו, זו תהיה מוטיבציה בשבילו ללכת לטפל בעצמו. יתכן שעל מנת לעשות זאת, תרצו לפגוש מטפל זוגי למספר פגישות (את יכולה לפנות בעצמך ואז לצרף אותו) על מנת שיהיה מישהו שיתווך את התחושות הקשות באופן בונה. בנוגע לספרות- אני לא מכירה ספרות לסיוע לבני זוג של אכלנים רגשיים אם כי את צודקת מאד בכך שבני הזוג סובלים לא פחות וזקוקים לסיוע. האם תשובתי עוזרת? גילי