אמון בטיפול

שלום, ראשית אני מתנצלת מראש שההודעה/שאלה שלי לא קשורה ישירות לנושא של הפורום, להפרעות אכילה או אכילה רגשית (למרות שגם מזה אני סובלת.. אבל ההודעה לא ממש קשורה) אבל זה כן קשור לפסיכולוגיה ואיכשהו הרגשתי הכי נוח לשאול את זה כאן. אז ככה: אני נמצאת בטיפול התנהגותי-קוגנטיבי מזה כ-10 חודשים. טיפול שאליו פניתי בעקבות קשיים חברתיים, קושי לפתח קשרים עם אנשים, בדידות כפועל יוצא מזה ותחושה של ריקנות. חלק מזה זה גם הקושי לפתח קשר זוגי. (אני כמעט בת 35 ומעולם לא היה לי בן זוג). אמנם בזמן הזה שאני נמצאת בטיפול הייתה איזושהי התקדמות, הרגשתי שאני מתחילה לעשות דברים, לפתח קשרים, אפילו ליצור הזדמנויות לפתח קשרים עם המין השני ולא ישר לברוח.. (אם כי אני עדיין בשלב של לברוח די בהתחלה..) מה שקורה וגורם לי לתסכול מסוים בטיפול הוא שלמרות שאני בקשר עם המטפלת כבר 10 חודשים ולמרות שהכרתי אותה גם לפני הטיפול הפרטני (תקופה קצרה בטיפול קבוצתי והרבה לפני זה קשר אינטרנטי) אני מוצאת שעדיין קשה לי לבטוח בה ב-100%. זה מתבטא בזה שעדיין יש דברים שקשה לי לשתף אותה בהם ודווקא הדברים שהכי מציקים לי. קורה לפעמים שבמהלך השבוע שעובר בין טיפול לטיפול יש מקרים שמציפים אותי רגשית, שאני רוצה ומתכננת להעלות אותם בפגישה הקרובה וכשהפגישה מגיעה אני נאטמת ולא מצליחה לדבר איתה על אותם דברים אלא מדברת איתה על דברים אחרים שאולי גם הם מציקים אבל פחות. כאילו יש לי עדיין חשש מלשתף אותה בדברים מסוימים, כי אני פוחדת מאיך שהיא תגיב, פוחדת שהיא לא תבין, פוחדת ממה שהיא תחשוב עליי וכו'. אני כותבת את ההודעה הזאת אחרי אתמול, ששוב יצאתי מפגישה כזאת בתחושה של פיספוס, שלא דיברתי איתה על הדברים שבאמת מציקים וכואבים. בגלל כל החששות האלה. אציין שבעבר הייתי בטיפולים אחרים, אצל מטפלים שאליהם מאוד נקשרתי והרגשתי הכי בטוחה איתם בעולם ויכולתי לשתף ולסמוך.. כך שאני לא חושבת שזאת בעיה כללית שלי של קושי בלפתח אמון. יכול להיות שזאת בעיה עם המטפלת הספציפית הזאת. (למרות שגם היו לי מטפלים אחרים לפניה שהיו לי איתם תחושות דומות). אשמח לשמוע מה דעתך על כך. נטע

האמת שבזמן הזה שאני בקשר איתה כבר היו לי כמה שיחות כאלו איתה, כאשר עלו אצלי תחושות לא נוחות, ספקות לגבי הטיפול והקשר שלי איתה, כן דיברתי איתה על כך ונראה שהדברים נפתרו.. אבל מסתבר שעדיין לא.. כי כאמור עדיין יש לי קושי איתה. ואני יודעת שזה יהיה קשה אבל באמת אנסה לשתף אותה בכך בפגישה הבאה. נטע