שאלה כללית

היי, יש לי שאלה לא כל כך ספציפית, מקווה שזה בסדר... העיסוק באוכל ובמשקל הוא תופעה רווחת של החברה שלנו. רוב רובן של הנשים יגידו שהן לא מרוצות מהמשקל שלהן, שהן באיזושהי דיאטה, שאוכל הוא נושא שמעסיק אותן. ועולה בי השאלה – איפה עובר הקו בין התנהגות נורמטיבית להתנהגות שדורשת שינוי? כשמדובר במקרי הקיצון קל להצביע עליהם ולומר שיש כאן בעיה, אבל מה עם "התחום האפור"? איך ניתן, כשהנורמה היא עיסוק די אובססיבי באוכל, להצביע על התנהגות כאובססיבית יתר על המידה?

אהבתי את הפשטות החכמה שבתשובה שלך. אבל בכל זאת, נשארתי קצת לא מסופקת... הרי, חלק מהעניין הוא ש"ליופי יש מחיר" ו"בשביל יופי צריך לסבול", ככה שגם הפגיעה באיכות החיים היא פועל יוצא של העיסוק האובססיבי. נדמה לי שהסיבה שנשארתי לא מסופקת היא שבעצם אני שואלת שאלה גדולה יותר, שחורגת קצת לתחום הפילוסופי – איך מכמתים סבל של בני אדם, ואיך אפשר בכלל למדוד נורמטיביות של קושי? אני לא מצפה לתשובה לשאלות האלו, אני גם לא חושבת שיש ממש תשובה... סתם כבר תפסתי טרמפ ועשיתי לעצמי איזה סדר במחשבות ובתהיות, שחור על גבי לבן. :-) תודה על התשובה, ועל ההזדמנות להרהר.