אכילה כפייתית
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
שלום אני בת 25 ואני סובלת מאכילה כפייתית...מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי התקפי אכילה בהא אני מחביאה מזון אוכל במהירות ואז כמויות עצומות אפילו אם אני כבר לא מרגישה טוב וזה כבר לא טעים!!! אני בדרך כלל לא אוכל ליד אנשים! אני שונאת שמבקרים את הרגלי האכילה שלי!אני מאוד מפחדת לדבר עם פסיכולג או מומחה! אני לא רוצה להקרא משוגעת או לקבל כדורים! אבל לאחרונה אני קוראת עלזה יותר יותר והרבה כותבים שאוכל כפייתי לא ירפא בעצמואלא אם יק ל טיפול!!? נאם זה נכון? זה משתלט לי על החיים! אני מרגישה ב-?היי? אחרי כל האוכל שאניצורכת ואז מייד אני בדרך כלל נרדמת..ולא יכולה לתפקד במשך היון..פיזית קשה לי וגם זהמכניסאותילדיכאון! אני שוקלת בערך 63 שזה לא כזה הרבה למה שאני אוכלת! אניהמשקל שלי עולה ויורד בהבלים של עשר קילו בתקופות קצרות! אף אחד לא מבין את הצורך הזה לפני שאני אוכלת!! זה משתלט עליי! אני מפחדת להודות בזה! מפחדת להיות בקבוצה של הלא נורמאליים!! מה הפיתרון האידיאלי??! האם יש מרפא??! אני לא
שלום לך רחלי. ניכר שאת סובלת וחבל להמשיך במצב זה רק מתוך חשש מהשתייכות לקבוצה בעלת הגדרה זו או אחרת. איני רואה במצבך מצב "משוגע" כי אם מצב של סבל שניתן להפסיקו באמצעות טיפול מתאים. טיפול פסיכולוגי ודיאטני (שהוא הטיפול המומלץ במצבך) הנו טיפול שאנשים רבים בוחרים להשתמש בו גם במצבים שאינם חמורים, וזאת על מנת לשלוט באכילה רגשית בצורה טובה יותר. אין בכך משום תיוגך בקבוצה של "לא נורמלים" או "משוגעים". להיפך. פניה לטיפול מלמדת על יכולת בוגרת להודות במקומות בעצמך שזקוקים לחיזוק ושיפור, ועל לקיחת אחריות. יש בפורום המלצות כיצד ניתן להגיע לטיפול בהתאם למקום מגורייך. אם תזדקקי לעוד עזרה במציאת כתובת מתאימה, את מוזמנת לפנות אלי שוב כאן או במייל. יש מרפא, אבל את חייבת לבחור בו על מנת להרפא. המון המון בהצלחה. גילי
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
