טופומקס
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
אני כבר 4 שנים בולמית, אושפזתי במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר. את האישפוז סיימתי לאחר חודשיים לפני כשלוש שנים, לקחתי באופן קבוע ציפרמיל,ציפרלקס, רסיטל, ועוד 2 תרופות שאת שמן אני לא זוכרת. אני זוכרת שלפני האישפוז שלי הייתי בטיפול אצל פסיכאטר ופסיכולוגית שלא כל כך היו מותאמים בנהם. הפסיכאטר רצה לתת לי את התרופה טופומקס. הפסיכולוגית התנגדה לכך בכל תוקף. אני סטודנטית עכשיו, ולצערי הרב, הלחץ והמתחים מגבירים את הרצונות שלי לבולמוסים ולהקאות. אני מרגישה פיזית את הנזקים שנגרמים לי בזמן האחרון יותר מתמיד. בנוסף גם קראתי שהתרופה מיועדת למיגרנות, משהו שאני גם סובלת ממנו. השאלה שלי היא כזאת, האם יש לך מושג אולי למה הפסיכולוגית שלי התנגדה לתרופה בכל תוקף?, האם זו תרופה פסיכוסומטית (נראה לי ככה קוראים לתרופות נוגדות דיכאון :\ ), מה תופעות הלוואי שלה, האם אני צריכה מרשם מפסיכיאטר או שמספיק רק רופא משפחה? האם יש סכנה כלשהיא לנתילה ממושכת של התרופה- זאת אומרת, צורת הנתילה שלה היא כמו נגיד רסיטל? באופן קבוע יום יום?, והאם את היית ממליצה לי לקחת תרופה זו. אלו שאלות די קריטיות כי אני באמת שרוצה להפסיק להקיא, אבל אני לא מצליחה... אני פשוט לא מצליחה, ואני רוצה להמשיך בחיים הרגילים שלי בלי לפחד שבוקר אחד אני לא אתעורר כי באמצע הלילה קיבלתי דום לב. תודה מראש
שלום לך נועם. ניכר שחשוב לך למצוא פתרון לקושי ולסבל שלך על מנת לנהל את החלקים הבריאים והטובים בחייך, ושאת מוכנה להתאמץ לשם כך. איני רופאה ולכן איני רוצה לכתוב על תופעות לוואי של תרופות כאלה ואחרות. יתכן שהתנגדותה של המטפלת נבעה ממחשבה שכדאי לטפל בבולמוסים ובהקאות באופן התנהגותי (ללמוד לאכול לפי תפריט, למנוע פניה לאוכל בשל מחשבות קשות) ובאופן רגשי (הבנת הרגשות הקשים ופירוקם בדרכים אחרות) ולא באמצעיים תרופתיים. למיטב הבנתי גם טופמקס אינה תרופת פלא שפותרת את כל המעגל של אכילה רגשית, אלא מדכאת את התיאבון. דיכוי כזה בלבד לא בהכרח מספיק כדי לעצור את הדחף לאכול שעל פי רוב מראש אינו נובע מרעב או תיאבון. כך או כך, טוב תעשי אם תפני לפסיכיאטר שבקיא בתחום הפרעות האכילה ותתייעצי איתו לגבי הטיפול המתאים לך. קיימות היום מסגרות המספקות טיפול קוגניטיבי התנהגותי לשליטה על הדחף לאכול ולהקיא, ולעיתים יכולים לתת מענה ממוקד למצב כמו שאת מתארת. מקווה שעזרתי, את מוזמנת לכתוב אם יש צורך בעוד חשיבה. גילי