אישפוז
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
הגעתי למצוקה קשה מאוד כתוצאה מהפרעת האכילה.. יש לי מחשבות אובדניות שמטרידות אותי יום יום התחלתי טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי במקביל וביקשו ממני להתחייב שלא אפגע בעצמי,היה לי קשה מאוד,היא ראתה את הקושי בעיינים שלי כשביקשה ממני לענות לה על כל מיני שאלות שקשורות לאובדנות.. הייתה אופציה שעלתה אבל היא ממש אופציה האחרונה שהיא רצתה לגעת בה..לאשפז אותי. מה ההשלכות שיכולות להיות לנערה בגילי[בת 17] שמתאפשזת בבי"ח פסיכיאטרי עד שהאובדנות תרגע.. מה קורה עם הבית ספר? צבא? החיים שאחרי? זה לא יכול להרוס לי את החיים?
יעל היקרה טוב עשית שפנית לטיפול. מחשבות אובדניות יומיומיות הן וודאי חוויה קשה שגורמת לך סבל רב, ואולי אפילו מהווה סכנת חיים אם יש חשש שתפגעי בעצמך. אשפוז פסיכיאטרי פעמים רבות מהווה פתרון טוב לתקופה בה המחשבות האובדניות לא נותנות מנוח. זו גם הזמדנות טובה לטפל באופן אינטנסיבי ומנותק משאר החיים, בקשייים שמטרידים, על מנת לחזור לחיים עם יותר כוחות ותקווה. במהלך אשפוז, ניתן לעבוד על החומר הלימודי בקשר עם בית הספר, באמצעות מורות הנמצאות במסגרת האישפוזית. בתי הספר בדרך כלל סובלניים ומסייעים בהשלמת החומר. מבחינת צבא והחיים שאחרי, כל מקרה לגופו. מה שבטוח, שמצב מתמשך של הפרעת אכילה ומחשבות אובדניות, עשוי לגרום לנזק משמעותי ביותר בתחומי חיים שונים ולכן בשיקול כללי עדיף לפעמים לעשות עצירה על מנת לשפר את המצב ולא להמשיך במסלול כמו שהוא עם הקשיים הרבים שאת חווה. זו דעתי. טבעי שתחששי משינוי שכזה. אני מציעה שתדוני בתחושות האלה עם הפסיכולוגית שלך שאולי תעזור לך בעשיית הצעד הזה אם תרצי. בהצלחה, גילי
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
