שלום גילי,
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
ראשית - ברכות על הפורום החדש ואיחולי הצלחה. הרקע המקצועי שלך מרשים ביותר ובטוחני שתהיי לעזר רב לפונים/ות. בכל אופן,רציתי לשאלך לגילך (אם אפשר..) ולדעת האם סבלת בעברך מהפרעות-אכילה. כמו-כן, בהיותך אשת מקצוע שמן הסתם טיפלה בהרבה מקרים, היה מעניין אותי לדעת כיצד את תופסת את הבעיה בכללותה - כבעיה רגשית שיש ממנה מזור מלא ואמיתי דרך טיפול טוב ורב-מערכתי, או כמשהו נפשי-פיזי עמוק יותר שאין ממנו ריפוי מוחלט? תודה ובהצלחה רבה!
שלום רב ותודה על הברכות והאיחולים. להתייעץ עם מישהו זה דבר קשה, ומאד טבעי לנסות לברר מי הוא המייעץ בצד השני. טבעי להסתקרן האם מטפל חווה על בשרו את הקשיים בהם הוא מטפל, ומהו גילו, כיצד נראים חייו. הצורך הזה נובע פעמים רבות מתוך נסיון להחליט האם להעזר בו או לו. עם זאת, לא בטוח שהנתונים הללו רלוונטים. הדרך הטובה ביותר היא לבדוק האם האדם נותן את המענה שאת/ה זקוק/ה להם. גם אם הגיל שלי צעיר או מבוגר וגם אם חוויתי הפרעות אכילה או לא, יש אנשים שירגישו שאני מתאימה לסייע להם ויש שלא. אני בוחרת שלא לציין נתונים אלה אבל אם הנושא עדיין מעסיק, אנא המשיך/י לכתוב. בנוגע להפרעות אכילה. אני תופסת את הבעיה כבעיה רגשית, נפשית ופיסית, אשר בחלק מהמקרים יש ממנה רפוי מוחלט ובחלק לא. מה שבטוח, הוא שבכל המקרים ניתן להגיע להטבה מסויימת, להפחית סבל ולהגדיל את תחושת החופש אשר אובדת פעמים רבות בעקבות הפרעות אלה. מקווה שעזרתי. שבת שלום, גילי
נראה לי שקרתה תקלה טכנית, אז אנסה שוב... אכן טבעי להסתקרן מיהו האדם שבצד השני, אך לאו דווקא מהטעמים שהזכרת, אלא מסיבות טריוויאליות בלבד. גיל בד"כ ירמז על השלב בו האדם נמצא בחייו כמו גם על נסיון חיים מצטבר ותפיסת חיים מגובשת, ואילו שאלתי השנייה נבעה מתוך אמונה אישית שרק מי שחווה הפרעות-אכילה על בשרו ייטיב להבין את המטופל שמולו. אינני רומזת חלילה שזהו מצרך נדרש והכרחי לטיפול טוב, אך עם זאת ברור שניסיון אישי יכול רק לסייע להבנה מלאה של הצד השני. כך או כך, אני מכבדת את רצונך במיסוך מלא ומאחלת לך הצלחה בניהול פורום מועיל. שבוע טוב!