הפרעות אכילה - סטודנטית נואשת

היי , אני בת 27 וכל חיי התעסקתי עם דיאטות. אני סובלת ממשקל עודף של 10 קילוגרם לפי הטבלה. כרגע אני 64 ואני אמורה להיות 54 ( אני מטר חמישים ושש) אני יודעת מה צריך לעשות בשביל לרדת ואני עושה את זה ויורדת ומרוצה ואז שוב עולה ושוב יורדת ושוב עולה , ושוב אימונים , ושוב ירקות. אני לרוב שומרת יפה מאוד, מתעסקת בזה כל היום.. מחשבת קלוריות ושומן. אבל אני נשברת אל מול המתוקים. זה מדכא אותי ואני יכולה להגיע למצבים שאני לא יוצאת מהבית בגלל זה. מבטלת עבודה ולימודים. אני מציבה לעצמי יעדים של אימונים אבל אני חוזרת כל כך עיפה לפעמים שאני רק רוצה לישון אחרי ימים כאלו...אני לא יוצאת מהמעגל הזה ואני בדכאון טוטאלי. אנשים מבחוץ לא יאמינו אם הם ידעו שאני כותבת את זה... אבל אני מכורה לקילוגרמים, מכורה לספירת קלוריות, זה לא יוצא לי מהראש, אני אוכלת עם מצפון .. אני לא יודעת להנות מאוכל, הוא אויב בשבילי, אויב חזק שמכניע אותי כל פעם ומשבית אותי אחר כך... איך אני יכולה לחיות ככה??? אני צריכה עזרה דחוף, אני מרגישה בודדה כל כך במערכה הזאת.אנשים אומרים לי שאני יפה ומתוקה, אבל זה לא מענין אותי. אני רוצה להיות רזה. אני רוצה לשים בגד ים וללכת לים, אני רוצה לשים מכנס קצר, גופיה.... אני רוצה לאהוב את הבחורה שמראה. ואני לא יכולה...אני נגעלת. אם אני דקה לא עושה כלום אז ישר אני אוכלת משהו... בדקתי את זה ואני תמיד צריכה להיות עסוקה בשביל לסתום את הפה.אני נותנת לעצמי תירוצים מפה ועד אילת .. "נשרוף בספינינג" ... " לא אכלת כלום היום אז לא נורא".. ועוד כאלו. אני לא יכולה יותר. אני נגמרת . אין לי חיים נורמלים. אני רוצה להשתחרר מזה. אין לי מוטיבציה לכלום. פעם הייתי שומרת יפה, הייתי סקסית, מושכת.. היום.. לא פלא שאני לבד.

סטודנטית יקרה, עושה רושם שההתמודדות עם המצב שאת מתארת אינה פשוטה כלל: התנודות באכילה ובמשקל, העיסוק בספורט, בקלוריות ובשומן, חוסר שביעות הרצון שאת חשה. אם הבנתי נכון, הדברים הללו תופסים חלק מאוד מרכזי בחייך, פוגעים בעבודה, בלימודים. לא הגיע הזמן להחליף את ההתמכרות הזו בדברים אחרים? מה את לומדת? את נהנת מהלימודים? מה את אוהבת לעשות? מה גורם לך להרגיש סיפוק? את נשמעת בחורה מאוד אינטלגנטית. לפעמים נדמה שאחרים רואים את היופי שבך יותר מאשר את רואה אותו. הגיע הזמן שתעריכי את עצמך, שתאהבי את עצמך. העיסוק המוגזם בדיאטות מוביל לסוג של מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו. דיאטה לא מאוזנת יוצרת חוסרים שגורמים אחר כך לאכילה מרובה שיוצרת רגשות אשם וצמצום בכמויות האוכל וחוזר חלילה. זה פשוט לא נגמר. אני בטוחה שיש לך חלומות, שאיפות, דברים שאת רוצה להגיע אליהם... אל תוותרי על הכל רק בגלל מספרים שהמשקל מציג. מגיע לך להנות מאוכל. אם אינך שבעת רצון מהמשקל/מהגוף - נסי לפנות לדיאטנית, לקבל תפריט מאוזן שיעזור לך להגיע לתוצאות אפקטיביות. ובכל מקרה, אל תשארי לבד. דברי על הדברים, תשתפי... זה מאוד מקל. את כותבת שאת צריכה עזרה. ניסית לשקול אופציה לטיפול? יש המון אפשרויות ואני בטוחה שתוכלי למצוא משהו שיתאים לך, משהו שיעזור לך. חיבוק ויקי

אני רואה את ההודעות שלכן רק עכשיו ואני מודה לשתיכן מאוד על התגובה ולוקחת לתשומת ליבי את הכתוב. אני מודעת לנדרש וכמו כמעט כל דבר בחיים, הצעד הראשון הוא הכי קשה... כנראה שאין מנוס ואצטרך לפנות לעזרה רגשית יותר כפי שגילי ציינה ולהוסיף על כך התעסקות בדברים שהם אינם קשורים לאוכל. מה שאני לא מצליחה להבין זה מתי הפכתי להיות כזו שטחית. מאוד עצוב. תודה רבה על התגובות.שתהיה שבת נעימה לכולם. :)