שלום

שלום, נראה לי מוזר לכתוב פה את הבעיה שלי.. כי כבר כתבתי אותה בכל כך הרבה מקומות... סוג של ייאוש... כבר קצת יותר משנה אני סובלת מהפרעות אכילה... זה היה מתבטא בצומות ממושכים ואכילה בסופי שבוע בלבד.. לאחר תקופה שירדתי במשקל.. הירידה נפסקה ואז התחלתי לאכול במהלך השבוע רק ירקות ובסופי השבוע אוכלת רגיל.. כדי להגביר את המטובליזם.. וזה באמת עזר והמשכתי לרדת... בהתחלה האכילה בסופי השבוע הייתה רגילה.. אבל לאט לאט זה התחיל להיות מעמסה של אוכל בסופי השבוע... הירידה במשקל נפסקה... לאחר בערך שנה החלטתי לשתף את המשפחה שלי בבעיה שלי כי הייתי מודעת אליה והייתי צריכה עזרה.. פנינו לתל השמור.. ואחרי שהייתי שם בשיחה עם תזונאית ופסיכולוגית, הם אמרו שיחזרו אלינו לאחר שבוע ומאז לא שמענו מהם. עברו כבר 4 חודשים.. בזמן הזה חזרתי לאכול רגיל.. עד כמה שאפשר.. ואז עם כל זה שההיתי אוכלת רגיל היו מופיעים בולמוסי אכילה ועליתי במשקל.. אז חזרתי לשיטה הישנה של לא לאכול כלום.. כי באמת שזה הכי קל.. אני יודעת שאני חייה חיים לא תקניים.. ושזה לא נורמלי לחיות ככה... אבל אני לא יודעת מה לעשות.. אני לא רוצה לעלות במשקל.. ובנקודה שאני נמצאת בה עכשיו אני צריכה לרדת במשקל... בחיים שלי לא שיערתי שאוכל יכול להיות דבר כל כך מורכב... ואז אני מסתכלת אחורה ושואלת את עצמי: "איך הגעתי למצב הזה?"