עצבים עצבים!!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
הי גילי.. מקווה שהחגים עוברים לך בכיף :) גילי, אני הפכתי להיות הבנאדם הכי עצבני ביקום.. אני כל הזמן עצבנית... כל דבר קטן מעצבן אותי.. לפעמים אני כל כך עצבנית שאני לא יודעת פיזית איך להתמודד עם זה..בא לי להרביץ לעצמי פשוט.. כולם אומרים שאי אפשר לדבר איתי...שאני חולת עצבים...אני כל הזמן רבה עם כולם... מבחינתי זה מעולה, כי ככה כולם מתרחקים ממני וזה מה שאני רוצה.. שקט..שיעזבו אותי..ושישכחו ממני... אני מרגישה שכאילו איבדתי את היכולת להתמודד עם דברים...כל דבר קטן מוציא אותי מאיזון...אני גם לא רוצה ליותר להתמודד עם שום דבר...אין לי כוחות ושום רצון... ואני גם לא סובלת את עצמי יותר בכלל... ואני ממשיכה לרדת במשקל...אבל משום מה אני מרגישה שאני משמינה ואז אני אפילו לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה... למה אני כל כך עצבנית?????
שלום לך האם יש לך השערות לגבי למה את עצבנית? חשוב לציין שידוע שצמצום או העדר אכילה תורם את תרומתו הפיסיולוגית ליצירת עצבנות. אילו סיבות נוספות את יכולה להעלות בדעתך? בירכת אותי בנוגע לחגים. האם ייתכן שהם תורמים להרגשה?
הי גילי, אני חושבת שהסיבה העיקרית לעצבים שלי זה מרעב והשנאה לעצמי. אבל אני מיום ליום לא סובלת את עצמי יותר ויותר.. רוצה להיות עוד יותר רזה...אבל אני מרגישה שאני משמינה יותר.. לא יכולה להתמודד עם שום דבר שהוא מעבר לדיאטה שלי ולאוכל שלי.. אני מרגישה שאני יותר ויותר רוצה להתנתק מהעולם.. שלא ידברו איתי ושלא ישאלו אותי שום דבר.. וכן...גם החגים מקשים עליי.. אני אוהבת את התקופה הזאת מאוד מאוד...אבל היא מלווה בכל כך הרבה אוכל וארוחות והמשפחה שרק מציקה לי עם האוכל, שזה פשוט קשה מאוד.. התחושות האלו שסיפרתי לך עליהן, שאיך שאני אוכלת אני ישר מרגישה שהגוף שלי מתרחב ואני משמינה, אז זה עדיין קורה ואני לא יכולה להתמודד עם זה...זה כל כך מעצבן אותי....אני לא יכולה להסביר אפילו כמה.. כבר התחלתי לחלום על אוכל...על אוכל שבא לי לאכול.. גילי, לא טוב לי..רע לי.. אני גם לא מצליחה להקיא...אני מנסה מלא..אבל לא מצאתי דרך להקיא את הכל..יוצא רק טיפה..אוף זה היה עוזר לי כל כך.. בא לי לפעמים להיות בלתי נראית..ככה יהיה הכי קל..