חוסר שליטה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

13/10/2011 | 14:06 | מאת: נועה

אני בת 18 וכמה שנים כבר סובלת מדיכאון ובלגאן באכילה (התחיל בדיאטות-ואחריהן בולמוסים, והפך לאכילה אובססיבית במשך כל היום, התעסקות בלתי פוסקת בזה שאני שמנה, וכמובן עלייה במשקל- קילו מאז שהתחלתי להתעסק בדיאטות בגיל 15). הלכתי לאיבחון אצל פסיכיאטר ואמרתי לו שאני מתביישת באיך שאני נראית והכל. הייתי במצב מאוד רע באותה שיחה, אמרתי שאין לי כוח לצאת מהבית ולעשות שום דבר. הוא אמר שאני צריכה אישפוז והוא לא רואה פיתרון אחר. אני לא יודעת אם אשפוז זה מה שיתאים לי. הסתכלתי באינטרנט ובפורום הפרעות אכילה,םolבx וראיתי הרבה ביקורות שליליות, הרוב שם אנורקסיות עם בעיית דימוי גוף קשה. אצלי המקרה שונה, אני פשוט הולכת לאוכל אוטומטית כל פעם וכבר לא מצליחה לעצור את זה, וכתוצאה מכך סובלת מעודף משקל ומתחושת כישלון שהולכת ומתגברת, וכמו כן מדיכאון שאני בספק אם הוא נובע מהאכילה בלבד. השאלה שלי, היא- יש טעם להטיל ספק באבחנה שהוא נתן (שאני זקוקה לאישפוז), האם כדאי לי להתאמץ ולחפש דרכים חלופיות? ניסיתי פסיכולוגים, אפילו אחת שמתמחה באכילה, ושום דבר לא באמת עזר (גם כדורים אנטי דכאוניים). באמת אשפוז זה הפיתרון היחיד? אני לא רואה את עצמי מסתדרת במקום כזה.

לקריאה נוספת והעמקה
13/10/2011 | 22:41 | מאת: אכלנית כפייתית

שלום לך, קראתי את הודעתך ומאוד הזדהיתי איתך. אני גם כן מס' שנים מתמודדת עם דיאטות למיניהן ועסוקה בהן המון. גם אני העליתי 20 ק"ג ונכנסתי לסחרחרה שלא ידעתי איך לצאת ממנה. התביישתי לצאת, לעשות דברים. התכנסתי בתוכי וזללתי ללא יכולת להפסיק. נכנסתי מהמצב הזה לדכאון ולקחתי תקופת מה ציפרלקס (תרופה אנטי דכאונית) והמשכתי להשמין (שמעתי שגם חלק מתרופות נוגדות הדכאון גורמות לעליה במשקל) ואז..שמעתי על או.אי. שמעתי עליהם מחברה. התחלתי ללכת לפגישות והתחלתי לעבוד על פי התוכית שלהם. אני בתוכנית חודשיים וחצי וירדתי 10 ק"ג ! מרגישה כבר הרבה יותר טוב,התחלתי לצאת וגם זה משפר את ההרגשה. יש להם אתר. לא זוכרת את הכתובת . את יכולה להקליד בגוגל או.אי HOW (חברה שלי הביאה אותי לאו.אי how ,כך הם קוראים לעצמם) בעקבות זאת גם התחלתי לשוטט באינטרנט (דרך גוגל) בתוכנית שלהם באופן כללי.נכנסתי ל12 הצעדים-שהם עובדים לפי שיטה זו) ואת יודעת מה ? לא איכפת לי כל כך לפי מה הם עובדים. אצלי אני רואה תוצאות בשטח וזה מאוד מעודד אותי.(וזה גם לא עולה לי כסף) בהצלחה רבה לך!

הפתרון שהוצע כאן הוא סוג של קבוצות תמיכה למי שמגדיר עצמו כאכלן יתר כפייתי. השיטה מבוססת על תכניות של גמילה מסמים ומאלכוהול ומתנהלת על ידי חברים בקבוצה ולא על ידי איש מקצוע. חשוב לדעת זאת על מנת לקבל החלטה. ישנם אנשים שסוג התהליך הזה,והתמיכה הקבוצתית והשלבים השונים שעוברים עוזרים להם (ביניהם להעביר את השליטה על האוכל למאמן מתוך הקבוצה ולעדכן אותו בכל מה שאוכלים, לנסות להמנע ממאכלים שנוטים לגרור בולמוס ועוד). אין לי בעד או נגד להגיד על השיטה פרט לכך שהיא לא מתאימה לכל אחד כמו כל דבר, וכן העובדה שלא ברור האם ניתן לשמור על ההישגים מבלי להמשיך ללכת לקבוצה (דבר שבד"כ כן קורה בטיפול)

טוב שכתבת. חשוב לי לדייק. אשפוז אינו אבחנה אלא רעיון לפתרון. האבחנה היא סוג של הפרעת אכילה או אכילה רגשית. מה הבעייה העיקרית שאת מנסה לפתור כעת? את הקושי לשלוט באכילה? ישנן דרכים שונות לטפל בבעיה זו אבל היתרון של אשפוז הוא האינטנסיביות. אמרת שלא היית מסתדרת ב"מקום כזה" אבל אשפוז מרצון הוא מצב בו את מגיעה כדי לקבל טיפול ספציפי בבעיה שלך ולשאר האנשים אין כל כך הרבה רלוונטיות אלייך. את יכולה להתחבר אם את רוצה אך אני מכירה בנות עם הפרעת אכילה שהתאשפזו ויצרו לעצמן שם תקופה של טיפול והתאוששות מבלי קשר למקרים האחרים במקום האשפוז. אם חלילה היית שוברת את הרגל ומתאשפזת במחלקה אורטופדית, לא היה משנה לך מה הסיבה שאחרים מאושפזים אלא היית מקבלת את הטיפול שמתאים לך. כך גם כאן. אשפוז עוזר מעצם העובדה שאין לך מקרר ושהארוחות מוגשות באופן מסודר, ומקום שמתמחה בהפרעות אכילה מסייע לך להקנות הרגלים חדשים עד לשחרור. זה כמו סוג של איתחול שעושים למערכת כדי להתחיל משהו חדש.

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית