היי

הי גילי, הרבה זמן לא כתבתי... אני אעדכן מה קורה איתי :) אז ככה, עליתי 7 קילו בערך... כל יום אני מנסה לא לאכול וכמובן שזה נגמר בבולמוס ענק.. בא לי למות שעליתי כל כך הרבה...אני כאילו לא מאמינה שזה הגוף שלי.. כל יום הוא סבל..סיוט...כאילו הוא נמשך שנה.. איבדתי שליטה לגמרי.. כל כך רוצה להיות בתת משקל.. רזה..דקיקה..בלי "כלום" מעליי..חייבת להוריד הכללל.. כנראה שאני אתאשפז...בת"ש הם חושבים שגם כדאי.. אבל אני מצד אחד רוצה להתאשפז..אבל מצד שני מפחדת שהם ייקחו לי את זה.. כי "זה" הפך להיות המרכז של החיים שלי, הדבר שעליו אני חושבת 99.9% מהזמן שלי (גם בחלומות)... מה אני אהיה בלי זה? זאת הבריחה שלי..הבועה שבניתי לעצמי..וחוץ מזה שאני משמינה ממנה כרגע (וזה הפחד הכי גדול שלי), טוב לי בתוכה.. אוף גילי אני כל כך רוצה להיות רזה...את לא יודעת כמה.. מצד אחד אני מפחדת לשים נענע בתה ולשטוף ידיים עם סבון כי אולי יש בזה קלוריות וזה ייכנס לגוף שלי..וכמה שעות אחרי זה אני אוכלת בלי הכרה... וכבר אין לי כוח...אין זה מפחיד להתאשפז..נכון?