אכילה כפייתית. כבר מיואשת.

היי גילי, אני בת 17 וחצי וכבר 3 שנים וחצי אני עוסקת הענייני התזונה של לרדת במשקל. כעקרון זה התחיל בכך שרזיתי בצורה קיצונית, ירדתי בערך 23 קילו בזמן קצר בגיל 14. לא הייתי שמנה אך לא הייתי מרוצה מהמראה החיצוני וירדתי. בדיקות הדם היו בסדר גמור, לא היו בעיות אך התגובות של החברה היו כמה רזיתי ושאני אנורקסית ועקב זה התחלתי לעלות במשקל וליפול הדיכאון עמוק- אכלתי ללא גבולות, לא הייתי הולכת לבית הספר, בוכה המון וכדומה. ואחר כך הייתה תקופה שעוד פעם רזיתי אבל שלמה עם עצמי אף פעם לא הייתי. תמיד חשבתי שאני שמנה. היום אני מנסה להתמודד עם זה אבל זה לא הולך לי . אני לא יוצאת בגלל הבושה של כמה שעליתי, לובשת רק בגדים רחבים כמו לא יודעת מה! (בנתיים עוד חורף אבל מה אחר כך?????) זה היה חודש וחצי של 15 קילו וזה רק ממשיך. בדיקות הדם תקינות אבל אני לא תקינה. אני מדוכאת בצורה מגעילה וזה נמאס! אני רואה פה בנות שאומרות ששנים הן עם הבעיה הזאת. אני לא רוצה את המצב הזה!!! כבר לא יודעת לאן לפנות . הייתה לי פסיכולוגית אבל זה לא עזר זה רק בילבל אותי יותר ממה שאני. יש לך איזו הצעה בשבילי? כבר אני לא יודעת כמה נמוך זה יכול לרדת(או לעלות כבר במצב שלי)